גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי בענין שמן המשחה: "ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו - קדש הוא, קדש יהיה לכם. איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו". שמן המשחה נועד לשני שימושים שונים – משיחת כלי המקדש, ומשיחת המלך והכהן הגדול (הלכות כלי המקדש, פרק א).

 

מוני המצוות נחלקו בשאלה מה הם בדיוק האיסורים הנוגעים לשמן המשחה. ר' שלמה אבן גבירול, באזהרותיו, ראה בענין זה איסור אחד כללי בנוגע לשימוש בשמן המשחה, הכולל שני אלמנטים – אסור עשייה ואסור שימוש. דברים אלו עולים בקנה אחד עם דבריו של בעל ספר החינוך, המוצא טעם אחד לאיסור השימוש: "להגדלת הבית (=בית המקדש) וכל אשר בה,... ובכן בהימנע ההמון ממנו ייקר בעיניהם עד מאד ויתאוו אליו, כי גודל ערך הדברים בלב רוב בני האדם לפי מיעוט המצאם אצלם". (אף כי בעל ספר החינוך מנה בענין זה שני איסורים, כפי שיפורט מיד).

 

מוני המצוות האחרים, כמו ר' סעדיה גאון, הרמב"ם, הסמ"ג ואחרים, ראו באיסורים אלו שתי מצוות נפרדות: האחת – שלא לעשות כמו שמן המשחה, והשניה – שלא לסוך ממנו. ויש להבין, מדוע אין לראות בהם שני ענפים היוצאים מגזע (איסור) אחד.

 

נראה להסביר שאמנם שני האיסורים כוללים הימנעות מפעולה מסוימת (עשיית השמן, סיכה בשמן), אולם המוקד בכל אחד מהאיסורים - שונה. באיסור העשייה, הדגש הוא על ה"חפצא" של השמן – דהיינו, שאסור לקחת מרכיבים מסוימים ולעשות מהם שמן ("ובמתכונתו לא תעשו כמוהו"). באיסור השימוש, הדגש הוא על זהות מי שנמשח בו ("על בשר אדם לא ייסך"), ומכאן נפסק שהאיסור השימוש חל רק על משיחת אדם ולא על משיחת בהמה או כלים. דברים אלו הולמים את לשון הפסוק, המפרידה בין שני הציוויים.

 

גם מטרות האיסורים שונות. מדברי הרמב"ם במורה נבוכים נראה כי איסור עשיית שמן המשחה (כמו גם איסור עשיית הקטורת, הנזכר גם הוא בפרשתנו) נועד לבדל את בית המקדש משאר מקומות, "כדי שלא יהיה אפשר להריח אותו הריח הזה כי אם שם, ותהיה ההתפעלות בו יותר" (מורה נבוכים ג, מה). לעומת זאת, איסור המשיחה בשמן השמחה נועד למנוע את הטעיית הציבור, "כדי שלא יחשבו שכל מי שנמשח בשמן הזה או כמוהו נתקדש, ויבואו מכך קלקולים גדולים או קטטות".

 

תמיכה לכך שמדובר בשני איסורים שונים ניתן ללמוד מכך שבענין הקטורת, הנזכר גם הוא בפרשתנו, קיים רק איסור אחד – שלא לעשות כמתכונת הקטורת, ואין איסור עצמאי של הרחת הקטורת. הוספת איסור השימוש בשמן המשחה, שאין לו מקבילה בענין הקטורת, מלמדת על כך שמדובר בענין עצמאי.