גיל נדל משרד עורכי דין

 

בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא


 
בפרשתנו אנו קוראים על דבריו של ה' למשה ואל אהרון: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים:  ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
 
מצוות קידוש החודשים נמנית כמצוות עשה: "הציווי שציונו יתעלה בחשבון חודשים ושנים, וזו היא מצוות קדש החודש, והוא אמרו יתעלה: "החדש הזה לכם ראש חדשים" (ספר המצוות עשה קנ"ג);ובלשון אחרת:"לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חודש וחודש מחודשי השנה" (משנה תורה, תחילת הלכות קידוש החודש). המצוה כוללת את חישוב החודשים ואת עיבור השנים, ובמלים אחרות – את קביעת לוח השנה.
 
מחלוקות רבות נפלו בשאלות כיצד קובעים את החודשים – האם רק על פי הראיה (ראיית הלבנה) או גם על פי החשבון, ועל מי מוטלת חובת הקביעה.
 
הרמב"ם פסק כי קביעת הלוח נעשית בשני אופנים שונים: כאשר קיים בית דין גדול בארץ ישראל – קובע בית הדין את הלוח על פי הראייה. וכאשר אין בית דין גדול – קובעים את הלוח על פי החשבון (כפי שאנחנו עושים כיום), ואותו חשבון מבוסס ומכוון לקביעה המקורית של ארץ ישראל ("זה שאנו מחשבין בזמן הזה כל אחד ואחד בעירו ואומרין שראש חודש יום פלוני, ויום טוב ביום פלוני - לא בחשבון שלנו אנו קובעין ולא עליו אנו סומכין, שאין מעברין שנים וקובעין חודשים בחוצה לארץ; ואין אנו סומכין, אלא על חשבון בני ארץ ישראל וקביעתם.  וזה שאנו מחשבין, לגלות הדבר בלבד:  כיון שאנו יודעין שעל חשבון זה הן סומכין, אנו מחשבין לידע יום שקבעו בו בני ארץ ישראל איזה יום הוא", הלכות קידוש החודש, סוף פרק ה').
 
לשיטתו של הרמב"ם מדובר בהלכה למשה מסיני, ובכל מקרה, החובה מוטלת על הציבור ולא על היחידים. עמדתו זאת של הרמב"ם מכוונת היטב גם כנגד דעת הקראים שסברה כי בכל מקרה ובכל מצב, גם בהעדר קיומו של בית דין גדול, יש לקבוע את לוח השנה אך ורק על פי הראיה, כלשון התורה שבכתב.
 
אלא שקיימות דעות אחרות, רבניות, המציגות עמדות שונות: רס"ג סובר כי קביעת השנה נעשתה תמיד על פי החשבון ולא על פי הראיה, וקידוש החודשים על פי הראיה נעשה רק בזמנים מסויימים וזאת כדי להוכיח את אמיתות החשבון. הרמב"ן סובר כי קידוש החודש נעשה לא רק על ידי בית הדין הגדול, אלא גם על ידי בית דין רגיל של שלשה. דעות אחרות (סמ"ג, סמ"ק) סוברות כי בצד החיוב המוטל על הציבור, קיימת גם חובה המוטלת על היחידים ללמוד ולהכיר את החישוב.
 
ייחודיותה של שיטת הרמב"ם היא במסירת ההכרעה לבית הדין הגדול ולבני ארץ ישראל. הסיבה לכך היא שבית הדין הגדול משקף את ההסכמה של כל עם ישראל (מכאן גם תוקפו המחייב של התלמוד – ראו בהקדמה למשנה תורה). לפיכך, משפסק בית הדין הגדול, ונפוצו עם ישראל בגלויות – יסוד ההסכמה הכללית נפסק, ובמצב זה, כל מה שנותר הוא לקבוע את הלוח על פי החשבון, המסתמך על החשבון שנעשה בארץ ישראל, בתקופת ההסכמה.