גיל נדל משרד עורכי דין

 

תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא


בפרשתנו אנו קוראים את האיסור על הסרת הבדים מהארון: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (כה, טו), ואיסור זה נמנה ע"י הרמב"ם כמצות לא תעשה (פ"ו), בעקבות דברי הגמרא במסכת יומא.
 
השאלה המתבקשת בענין זה הינה מדוע חל האיסור  דווקא על הוצאת בדי הארון ולא על בדי השולחן או על בדי המזבח, שהרי גם להם היו בדים.
 
בעל ספר החינוך הציע שני טעמים לאיסור הוצאת בדי הארון. האחד: "לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו, על כן נצטוינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה והחפזון לא נבדוק יפה להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס ושלום יפול ואין זה כבודו. אבל בהיותם בו מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותן חזקות הרבה ולא יארע תקלה בהן". הטעם השני הוא: "שכל כלי המקדש צורתן מחוייבת לרמוז ענינים גדולים עליונים, כדי שיהא האדם נפעל לטובה מתוך מחשבתו בהן, ורצה האל לטובתנו שלא תפסד אותה הצורה אפילו לפי שעה".
 
אלא שהקשו על שני הטעמים – אם כוונת האיסור הוא למנוע מהארון ליפול במקרה של מסע פתאומי, מדוע היה צורך בבדים בבית המקדש, שבו אין הארון נישא כלל ממקומו לעולם. ועוד: מדוע לא ציותה התורה ענין זה גם על השולחן והמזבחות, שהרי לא יהא זה מכובד גם להם אם יפלו. ובאשר לטעם השני - אם הבדים חלק מצורת הכלים, הרי שאיסור הוצאת הבדים היה צריך לחול גם על השולחן ועל המזבח.
ראה במאמרו של יהושע בן מאיר: http://www.geocities.com/shvutisrael/benmeir/betabot.htm
 
המשך חכמה הסביר כי הפתרון נמצא בשאלה
. למעשה, על פי הגמרא במסכת סוטה, כלל לא היה צורך בבדי הארון, שכן הארון נשא את נושאיו.  הציווי על הותרת הבדים בארון בעת היותו במקדש, כאשר כלל אין צורך בהם, בא ללמד כי מלכתחילה לא היה צורך בהם, שכן הארון היה נושא את נושאיו. זאת, בדומה לכך שהמנורה האירה גם ביום, למרות שלא היה צורך באור המנורה לצורך הארת המקדש.
ראו במאמרו של כרמיאל כהן:  http://maori.yerushalmi.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=220447
 
ואולי ניתן להסביר הסבר נוסף. לכל כלי המקדש האחרים היתה פונקציה פיזית ברורה: המנורה שימשה להדלקת הנרות, על השולחן ערכו את הלחם, ובמזבח הקריבו קרבנות. בארון לא היה שימוש פיזי יום יומי, וחשיבותו היתה דווקא בהיותו מקום היוועדות של ה' עם משה: הושמה בו העדות וה' נועד עם משה מעל הכפורת אשר על הארון. במצב דברים זה, שבו אין שימוש פיזי בארון, יש מקום לדרוש הקפדה על שמירת צורתו של הארון והותרתו במצבו המושלם, על מנת לבטא את כבודו באופן הנעלה ביותר. לכן לא הותר כל שינוי ביחס לארון.
 
דומה שלכך כיוון הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מה), שכתב: "באשר להיות הארון נישׂא על כתף ולא על עגלות - דרך כבוד שבזאת ברורה, שלא תיפגם תבניתו, ואפילו בהוצאת הבַּדִּים מן הטַּבָּעוֹת".