גיל נדל משרד עורכי דין

 

תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו אנו קוראים על עשיית שולחן הפנים ונתינת לחם הפנים עליו: "ועשית שולחן עצי שיטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו... ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" - ציווי אחד על עשיית השולחן, וציווי אחר על נתינת לחם הפנים.

בכל הנוגע לנתינת לחם הפנים, מוני המצוות מנו ענין זה כמצות עשה. כך, לדוגמא, כתב הרמב"ם בספר המצוות (עשה כז): "הציווי שנצטווינו לשים לחם הפנים לפני ה' תמיד... וכבר ידעת לשון התורה בנתינת לחם חדש כל שבת, ושיהא עמו לבונה, ושיאכלו הכהנים מה שנעשה בשבת הקודמת".

ואולם התמונה שונה בכל הנוגע לעשיית השולחן, שכן מוני המצוות עיקריים לא מנו ענין זה כמצות עשה, ואף נתנו לכך הנמקות שונות, ואולי אף מנוגדות (כפי שנראה בהמשך).

הרמב"םהסביר שאין למנות את עשיית כלי המקדש (ארון, שולחן, מנורה, מזבח ועוד) כמצוות נפרדות, מהטעם שהכלים מהווים חלק מהבית, ועשייתם מהווה חלק מהמצוה הכוללת את בנין בית המקדש  - "לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה....וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש" (ספר המצוות, עשה כ'). בהתאם לכך, הציווי בדבר עשיית השולחן מהווה חלק ממצות בנין בית המקדש.

הרמב"ן, בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, חלק באופן נחרץ על הרמב"ם והדגיש שהכלים אינם חלק מהבית, ולפיכך אין עשייתם מהווה חלק ממצות בנין בית המקדש. הסיבה שעשיית השולחן אינה נמנית כמצות עשה עצמאית היא – כך הסביר הרמב"ן – משום שעשיית השולחן הינה הכשר מצוה של נתינת לחם הפנים, והיא "נבלעת" בתוך מצות לחם הפנים. בצד ההבדל הרעיוני שבין הרמב"ם לרמב"ן, שעליו נעמוד מיד, קיים גם הבדל בענין מנין המצוות, והוא – מצוות בנית ארון העדות. לשיטת הרמב"ם אין מדובר במצוה עצמאית (שהרי הארון מהווה חלק מהבית), ואילו לשיטת הרמב"ן מדובר במצוה עצמאית, מהטעם שעל ארון העדות לא נתבצעה עבודה כלשהי שהארון יכול היה להיחשב כהכשר שלה (בשונה מהשולחן והמנורה, למשל).

אכן, מדובר בהבדל רעיוני בנוגע להבנת תפקידו של בית המקדש, שכבר נגענו בו בעבר, ועתה נרחיב בו. לשיטת הרמב"ם, המקדש מכוון לרעיון אחד כללי והוא - היותו מקום לעבודת ה', ותכליתו של המקדש גם היא אחת - להביא ליראת ה': "והרי יודע אתה שהתורה מדגישה את האמונה ברוממות המקדש ויראתו, כדי שתושׂג לאדם היפעלות של שפלות-ברך ושל קלות-ערך-עצמו בשעה שהוא רואה אותו.... הכול נועד לעורר יראת המקדש המביאה לידי יראת ה" (מורה נבוכים ג, מה). תכלית זו אינה מצדיקה הפרדה בין כלי הבית השונים.

הרמב"ן, לעומת זאת, אוחז בגישה אחרת לגמרי, ולפיה המקדש כולל כיוונים ומגמות שונות.מגמה אחת היא המגמה שנזכרה לעיל בדברי הרמב"ם והיא היותו של המקדש מקום לעבודת ה', ומגמה זאת משוייכת אל הבית עצמו. הכלים, לעומת זאת, מכוונים לכיוונים אחרים: הארון הינו מקום השראת השכינה (ראה בפירוש הרמב"ן על שמות כה, ב); והשולחן הוא המקור לברכת ה' בעולם - "שזה סוד השולחן כי ברכת ה' מעת היות העולם לא נברא יש מאין...אבל כאשר יהיה שורש דבר תחול עליו הברכה ותוסיף בו, וכן השולחן בלחם הפנים – בו תחול הברכה וממנו יבוא השובע לכל ישראל" (פירוש הרמב"ן על שמות כה, כד). הווה אומר – לא מגמה אחת בלבד, אלא מספר מגמות, והכיוון הוא כפול: מקום לעבודת ה', מהאדם כלפי מעלה, ומקום להשראת השכינה ומתן ברכה ושפע, מה' כלפי מטה.