גיל נדל משרד עורכי דין

 

כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)

עוד בנושא
פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]
עוד בנושא
יתרו - זה שאני חושש שלא תצליח - אינו אומר שלא אתן לך סיכוי (תשפ"ב)
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
בא - מופע יחיד (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו אנו קוראים על איסור בשר בחלב: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". איסור זה נזכר גם בפרשת משפטים בלשון זהה, וחוזר ונשנה בספר דברים : לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹמָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִיבַּחֲלֵב אִמּו"ֹ.בסיכומו של ענין אנו מוצאים את האיסור מופיע שלוש פעמים בלשון זהה – לא תבשל גדי בחלב אימו.

התופעה הזו של איסור המופיע בלשון זהה בשלושה מקומות שונים, הביאה, כצפוי, למחלוקות בקרב מוני המצוות: רבי סעדיה גאון מנה בענין זה לאו אחד – איסור בישול בשר בחלב (ל"ת ס"ט). הרמב"ם, לעומתו, מנה שני לאוים – איסור בישול בשר בחלב (ל"ת קפ"ו), ואיסור אכילת בשר בחלב (ל"ת קפ"ז). והרשב"ץ, בספרו זוהר הרקיע, מנה בענייננו שלושה לאווים – איסור בישול, איסור אכילה, ואיסור הנאה (ל"ת קצ"ה – קצ"ז).

מחלוקת זו תוכל להעמידנו יפה על העמדות השונות בשאלת היחס שבין לשונו של הכתוב לבין דברי התורה שבעל פה.

שיטתו של הרשב"ץ, המונה שלושה לאווים, הולמת יפה את דבריה הידועים של המכילתא דבי ר' ישמעאל, המופיעה גם בבלי חולין ((קטו, ב): "תנא: 'לא תבשל גדי בחלב אימו שלוש פעמים' - אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול". הרשב"ץ נותן מעמד על, בכל הנוגע למנין המצוות, לתורה שבעל פה על פני לשון הכתוב, ועל אף שמדובר באיסור בלשון זהה, של בישול, הוא מונה אותו כשלשה לאוים נפרדים, בעלי תוכן שונה: בישול, אכילה והנאה.