גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 בין כלל כלי המשכן שעליהם אנו קוראים בפרשתנו נמצא גם מזבח הקטורת (לז, כה), שהציווי המלא על עשייתו מופיע בפרשת תצוה(ל, א-י) "ועשית מזבח, מקטר קטורת עצי שיטים תעשה אותו... ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על-העדות אשר איוועד לך שמה. והקטיר עליו אהרון, קטורת סמים...  וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה,  מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם, קודש קודשים הוא לה".

עניין מזבח הקטורת מתייחד בכמה היבטים: ראשית, מקומו של הציווי על עשיית מזבח הקטורת אינו נמצא בפרשת תרומה יחד עם כל שאר כלי המשכן שנמצאים באוהל מועד (הארון, השולחן והמנורה) אלא מצוי בסוף פרשת תצוה, לאחר בגדי הכהן הגדול וקידוש הכוהנים בשבעת ימי המילואים.  ענין זה מתחדד עוד יותר על רקע המקומות האחרים בהם נזכר מזבח הקטורת, הנמצאים בפרשותינו, שבהם מצוין מזבח הקטורת יחד עם השולחן והמנורה ולפני מזבח העולה. יש להקשות, אם כן, בענין זה מדוע הציווי הראשון על עשייתו של מזבח הקטורת  הוזז לשלב מאוחר יותר?

שנית, לגבי מזבח הקטורת ניתן איסור ברור של העלאת קרבנות עליו "לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה, ונסך לא תסכו עליו", ואיסור זה נמנה על ידי רוב מוני המצוות כמצות לא תעשה (אחת או שתיים). אין זאת אלא כדי ללמדנו כי שונה מזבח הקטורת משאר המזבחות. מהו מזבח הקטורת ובמה ייחודו?

המפרשים נחלקו במעמדו של מזבח זה: יש מהם (הספורנו) שהקטינו את חשיבותו של מזבח זה, וראו בו (ובהקטרת הקטורת) כתור טקסי סיום להקרבת הקרבנות שהיא העיקר: "אבל היה עניין זה המזבח לכבד את הא-ל יתברך אחרי בואו לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות הבוקר והערב, ולשחר פניו במנחת קטורת". אחרים (אבן עזרא ועוד) ראו בו דווקא מעלה יתירה, שהרי הכהן הגדול מכפר עליו ביום הכיפורים.

פרשנים מודרניים עמדו בתורה מחודדת יותר על הרעיון שמאחורי מזבח הקטורת  - לאפשר את ההתוועדות עם ה':

"את המפגש של בני ישראל עם השכינה במעמד הר סיני אפיינה דיאלקטיקה מסוימת. מבחינה אידאלית היו בני ישראל אמורים לשמוע את הציוויים ישירות מהקב"ה - פנים בפנים. ברם, בן תמותה אינו מסוגל לעמוד בחוויה מסוג זה, לפיכך, על מנת להגן על בני ישראל מההשלכות הנוראות של מפגש מעין זה, מצא הקב"ה לנכון לכסות את הר סיני בענן. ניתן להציע שתפקידו של מזבח הקטורת דומה. בעמדו בקודש, מהווה ענן העשן העולה מן הקטורת המונחת על גחלי האש היוקדים שעל המזבח תווך מפריד בין בני ישראל העומדים בחצר ובין הקב"ה, השוכן בקודש הקודשים (הרב מנחם ליבטאג, מתוך שעור לפרשת תצוה, פורסם באתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון).

כיוון זה הומשך והודגש בדברים הבאים: "נמצא שעבודת הקטורת אינה כעבודות אחרות במשכן:אין היא "צורך גבוה" כמותן, ואין האדם משרת באמצעותה את ה', אלא אדרבה:האדם פועל בהעלאת הקטורת כשליח ה'.הוא מסך בענן בינו לבין מקום ההתגלות ופעולתו נועדה לאפשר לו עצמו (או לזולתו) את ההיוועדות עם ה'. מכאן אנו מגיעים למקומה של פרשת מזבח הקטורת ועבודת הקטורת.מחד, היא חותמת את ציווי מלאכת המשכן, באופן שכל פרטי הציווי הזה נתונים בין פרשת הארון שבתחילתו לפרשת מזבח הקטורת שבסיומו.רוצה לומר:עיקר מטרתו של המשכן הוא בהמשך התגלות ה' לישראל באמצעות משה, ועל כן בראש הציווי נתונה פרשת הארון - מקום התגלות ה', ובסיומו פרשת מזבח הקטורת - מעשה האדם שנועד ללוות התגלות זו" (הרב אלחנן סמט, מתוך שעור לפרשת תצוה, פורסם באתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון).

מיקומו המיוחד של הציווי בענין מזבח הקטורת כמו גם איסור הקרבת קרבנות עליו מלמדים על אופיו של מזבח זה: הוא אינו משמש להקרבת קרבן אלא משמש מכשיר להתוועדות עם ה'. לפיכך יוחד לציווי בעניינו מקום מיוחד, והיותו מופיע בסוף הרשימה מלמדת על  חריגותו וייחודו.