גיל נדל משרד עורכי דין

 

וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

כפי שנראה מיד, קריאה זהירה בין השורות בפרשות שמות ו - וארא תגלה על קיומו של משבר הנהגה קשה שבעקבותיו נותר משה חסר אונים וזקוק לרענון של שליחותו.

 

בפרשתנו מצוה ה' את משה ללכת שוב אל פרעה ולדבר באוזניו את דברי ה'. משה מקשה, במענה לכך,  - "הן אני ערל שפתיים ואיך ישמע אלי פרעה", והפתרון הניתן על ידי ה' הוא "ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך, אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרון אחיך ידבר אל פרעה".

 

דו שיח זה מעלה תחושה דז'ה-וו חריפה: הלא רק בשבת האחרונה, בפרשת שמות, קראנו על התנהלות דומה בסיטואציה מקבילה – בשליחות אל העם: ה' שולח את משה לדבר אל העם, אך משה מסרב לקבל את השליחות בטענה שאין הוא איש דברים, וכפתרון לכך מצרף ה' את אהרון לשליחות ואומר למשה: "ודבר הוא (=אהרון) לך אל העם, והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים" (ד, טז).

 

אם כך הם הדברים, יש לתמוה על התנהלות משה באשר לשליחות לפרעה - האם משה לא יכל לחשוב בעצמו על העתקת הפתרון מהעבר אל השליחות לפרעה? ולא רק זאת: הלא כבר היתה שליחות אחת אל פרעה, עם אהרון והזקנים (תחילת פרק ה'), שהתבצעה, ומדוע מבקש משה לפתוח את הענין מחדש?

 

לדעתנו, השליחות החדשה אל פרעה באה בשיאו של משבר חריף שמשה היה שרוי בו, ובשל קושיו של המשבר לא יכל משה להציע כל פתרון המניח את הדעת.

 

נסביר את הדברים: מלכתחילה, השליחות אל פרעה היתה צריכה להתבצע באופן משותף – משה וזקני ישראל, אשר ה' העיד עליהם שיאמינו לדברי משה: "לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם ה' א-להי אבותיכם נראה אלי... ושמעו לקולך, ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' א-להי העבריים  נקרה אלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' א-להינו" (ד, טז-יז). לזקנים היה גם תפקיד בשכנוע העם לקבל את מנהיגותו של משה: "וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרון את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האותות לעיני העם, ויאמן העם" (ד, כט-לא). מלכתחילה דובר במבנה הנהגה שבו משה מקבל את דברי ה', אהרון משמש לו לפה, והזקנים שותפים להעברת הדברים ליעדם (לפרעה או לעם). אכן כך היה בשליחות הראשונה לפרעה (תחילת פרק ה').

 

ואולם בשלב הבא, בפרשתנו, לאחר שפרעה הכביד את העבודה על העם – המבנה הזה קרס. "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (ו, ט). לא ברור האם משה פנה לבדו אל העם, או שפנה גם עם אהרון אל העם אך ללא הזקנים (ואם כך –  לאן הזקנים נעלמו?), או שגם הזקנים נכחו בתהליך (ויש להם אחריות לכשל), אך בכל מקרה התוצאה היתה קשה, ומשה ניצב בפני מצב שבו שיתוף הזקנים בשליחות נכשל, ושהעם אינו מקשיב – לא לו ולא לאהרון ולא לזקנים. 

 

כעת מגיע תורה של השליחות החדשה אל פרעה  - אותה שליחות שבתחילת המסע, בפרשת שמות, נזכר שהיא תתבצע יחד עם הזקנים ("ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים"). אלא שכעת, בעת ציווי ה' אל משה, נעדרים ממנה הזקנים, ומשה ניצב בה לבדו: "בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו".

 

כעת משה ניצב בעומקו של המשבר ללא יכולת תמרון: הוא מבין מעצם ניסוח השליחות, כמו גם לאור נסיון העבר, שהזקנים כבר אינם חלק מהשליחות הזאת, והוא ניצב בה לבד, עם כל קשיי הדיבור שלו. משה מבין, מניסוח השליחות, שאהרון אינו שותף לשליחות זאת, שכן השותפות עם אהרון ניתנה רק ביחס לשליחות לעם (שהרי ביחס לשליחות לפרעה היו לו בעבר שותפים אחרים – הזקנים), מה גם שהשותפות ביחס לעם לא הצליחה, שהרי העם לא שמע אליהם. לפיכך מבין משה שהוא ניצב בענין הזה לבדו עם כל קשייו ומגבלותיו, ועם כשלון העבר מול העם. במצב זה משה אינו מצליח  להציע פתרון מניח את הדעת, והוא נאלץ לפתוח את הענין מחדש מול ה'.