גיל נדל משרד עורכי דין

 

בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

התנהלותו של משה כלפי העם בנוגע לעשיית קרבן הפסח מעוררת תמיהות: מדוע משה ציווה את עשיית הפסח לזקנים ("ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח") בעוד שה' הורה למשה ואהרון לדבר אל כל עדת ישראל בענין הזה ("דברו אל כל עדת ישראל לאמור... ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית)? ומדוע משה השמיט, בעת שמסר את ההוראות לזקנים, את כל פרטי עשיית הקרבן (צלי אש, איסור הותרה עד בוקר, ועוד), על אף שפרטים אלו נאמרו לו על ידי ה'?

 

הערת ביניים החיונית להמשך הדברים: בהרבה מקומות בתורה אנו מוצאים שה' הורה למשה לבצע משימה כלשהי, אך התורה אינה טורחת ומספרת על ביצוע הדברים, מתוך הנחה ברורה שמשה ביצע את מה שה' הורהו.  לפיכך נקודת המוצא לדיוננו הינה שמשה אכן דיבר אל העם והורה לו את דברי ה', בהתאם לציווי ה'. ואכן, התורה מעידה על כל שהדברים נאמרו לעם ("וילכו ויעשו בני ישראל – כאשר צוה ה' את משה ואהרון כן עשו בני ישראל"). מצד שני, שיתוף הזקנים בדבר נעשה ביוזמה עצמאית של משה ללא ציווי ה' בענין (ראו באברבנאל על אתר), וזוהי בדיוק הסיבה שהתורה מציינת פעילות זו – בשל היותה חדשנית.

 

כעת נשוב לענייננו: מדוע משה שיתף את הזקנים, ומה משה רצה להשיג בזה? חשוב לשים לב לכך שבדבריו לזקנים הדגיש משה את הצדדים המוחצנים של קרבן הפסח: לא לקיחת השה, שחיטתו וצלייתו, היכולים להיעשות בתוך הבית, אלא מתן הדם על המשקוף שתי המזוזות, כדי שהדבר ייראה. הזקנים זכורים לנו מפרשת שמות כתור אלו שסייעו למשה ולאהרון, בתחילת הדרך, לשכנע את העם בשליחותו של משה ("וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרון את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם"). כעת היה משה זקוק שוב לסיוע הזקנים, שכן משה חשש שהעם יירתע מביצוע החלקים המוחצנים של קרבן הפסח, שהרי משה עצמו הוא זה שאמר לפרעה: "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?" לפיכך ביקש מהזקנים לשמש כדוגמא אישית לביצוע המשימה הקשה. (בעקבות האברבנאל על פרשתנו). ה' אינו מורה למשה לנקוט ביוזמה זו, אך גם אינו מונע זאת ממנו, ומעניק למשה מרווח פעולה בהנהגת העם.

 

מדובר בדפוס פעולה החוזר על עצמו בהנהגתו של משה את העם - כאשר משה מבקש להעביר לעם נושא קשה, הוא עושה בשיתוף הזקנים, ביוזמה עצמאית שלו, ללא הנחיה של ה'. נעיר כבר עתה על המופע הבא של דפוס זה: "ומשה עלה אל הא-להים, ויקרא אליו ה' מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ויבוא משה ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר ציווהו ה', ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: על אשר דבר ה' נעשה" (שמות יט).