גיל נדל משרד עורכי דין

 

יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בתחילת הפרשה אנו קוראים על עצתו של יתרו בענין מינוי השופטים. והתמיהות רבות: ראשית, הפתרון של יתרו כל כך פשוט והגיוני, שקשה להבין כיצד משה והזקנים לא חשבו עליו בעצמם. שנית, בתחילת ספר דברים מסופר אותו ענין, אלא שעל פי התיאור שם משה מנכס לעצמו את הרעיון ומעלים לחלוטין את יוזמתו של יתרו ("ואומר אליכם בעת ההיא לאמור לא אוכל לבדי שאת אתכם... הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם"). הכיצד?

 

בעקבות האברבנאל נציע את הדברים הבאים: משה הבין היטב מעצמו את הרעיון שיתרו הציע  לו, ולא היה זקוק לעצתו של יתרו כלל ועיקר. הסיבה שמשה שפט את העם בעצמו ולא האציל סמכויות נבעה מכך שהדבר נעשה לפני מתן תורה, בטרם היתה בידי העם תשתית משפטית של ספר חוקים מסודר שעל פיה ניתן לקיים מערכת משפטית מסודרת (מלבד שבע מצוות בני נח והדינים שלמדו במרה). במצב דברים זה היחיד שיכול היה להפעיל מערכת משפט היה משה, שכן העם כיבד את סמכותו הטבעית. מכאן התפתחה התופעה של משה השופט לבדו, מבוקר עד ערב, את העם. רק לאחר מתן תורה, עם קבלת ספר החוקים המסודר, יכול היה משה להקים רשות שופטת מסודרת.

 

משה, אפוא, שמע בהקשבה את עצתו של יתרו, אך למעשה לא נזקק לה כלל. משה היה מודע בעצמו לרעיון זה והמתין לזמן הנכון ליישומו, לאחר מתן תורה, כפי שהדברים מוצגים בספר דברים (עיון מדוקדק שם יגלה שמינוי השופטים נעשה לאחר שהעם עזב את חורב). לפיכך לא נזכר יתרו בפרשת דברים – שכן מינוי השופטים לא נעשה בעקבות עצתו. במלים אחרות, פרשת דברים, מציגה את הרצף הסיבתי והכרונולוגי הנכון של הדברים.

 

פרשתנו, לעומת זאת, אינה באה להציג תמונת רצף סיבתי-כרונולוגי אלא מספקת קולאז' של האירועים. היא מתארת לנו את כל מה שהיה: את המצב הקשה של משה, את עצתו של יתרו, ואת מה שקרה בסופו של דבר. "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר" נאמר, אם כן, בראיה אחורה, דהיינו  - שבפועל, מה שעשה משה  - תאם לעצתו של יתרו. ואולם הדברים לא נעשו בסמוך להצעתו של יתרו, ולא בעקבותיה.