גיל נדל משרד עורכי דין

 

משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

ה"נעשה ונשמע" העדכני

 

לפני מעמד הר סיני מצוה ה' את משה לפנות אל ה' ולהציג בפני העם את הצעת ה': "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל...אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ואכן, העם קיבל את הצעת ה' – "ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה", ולאחר מכן מתקיים לו מעמד הר סיני. אלא שעיון בהצעת ה' יגלה קושי גדול, שכן ה' מציע שמירת ברית ("ושמרתם את בריתי"), ולא קראנו עד עתה על כל ברית שנכרתה בין ה' לבין עם ישראל במעמד הר סיני (בשונה מבריתות אחרות שתוארו היטב בתורה) ? ועוד קשה, כיצד יכל העם להסכים לתנאים שכלל לא הכיר?

 

מענה לכך ניתן בפרשתנו, המתארת את הברית בין ה 'לעם, ומציגה באור חדש את השתלשלות הדברים.

 

פרשתנו מספרת על משפטים שמשה מצווה לשים לפני העם: במסגרת פרשה זו אנו קוראים לא רק על דיני הממונות והנזיקין בין אדם לחברו, אלא גם ענייני שבת ומועדות,  שמיטה, ואיסורי עבודה זרה.  אלא שמשה לא שם את הדברים סתם כך בפני העם. משה מספר את הדברים לעם ישראל, והעם מקבל את הדברים (כד, א ואילך), ובהמשך לכך כותב משה את כל דברי ה', ובונה מזבח ושתים עשרה מצבות לשנים עשר בני ישראל. הוא קורא לנערי בני ישראל (הבכורות?), והם מעלים עולות וזובחים שלמים. לאחר מכן לוקח משה את ספר הברית (ככל הנראה מדובר בספר שבו כתב משה את כל דברי ה') ומקריא באוזני העם את הדברים, ובמענה אומר העם – נעשה ונשמע (זהו ה"נעשה ונשמע" המוכר לנו !). או אז לוקח משה את דם הקרבנות וזורקו על העם ואומר: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים הללו".

 

זוהי אם כן הברית שקראנו עליה ערב מעמד הר סיני, והברית נכרתת לאחר שספר המצוות מונח לפני העם. מעמד הר סיני היה, אפוא, השלב הראשון בתהליך, שסיפק ככל הנראה את ההכנה החוויתית נפשית של העם בקבלת התורה. ואולם, המעמד המשפטי המחייב של הקשר בין ה' לעם ישראל לא גובש במסגרת מעמד הר סיני, אלא מאוחר יותר, עם כריתת הברית בין ה' לעם. כריתת הברית הזאת נעשתה לאחר שהעם שמע את המשפטים ממשה, וידע למה הוא נכנס ומה הוא מקבל על עצמו.

 

אם כך הם הדברים, הרי שגם ה"נעשה ונשמע" מקבל גוון אחר, שכן אין מדובר בצ'ק פתוח שניתן על ידי העם ללא הכרת התנאים שאליהם הוא מתחייב, אלא בהסכמה מפוכחת לאחר שמיעת מלוא פרטי ההתחייבות. אכן, מי שמתכוון לקיים את מה שהוא מתחייב אליו, ראוי שידע מראש למה הוא נכנס.

 

[נציין כי דברינו לעיל נאמרים על בסיס סדר הדברים כמו שמובא בתורה (לפיו פרשת יתרו קדמה לפרשת משפטים) ועל פי דעות הפרשנים שהלכו בכיוון זה. מפרשים אחרים סבורים שפרשת משפטים קדמה למעמד הר סיני].