גיל נדל משרד עורכי דין

 

תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

כשאנו קוראים את הפרשות העוסקות בהקמת המשכן (תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל ופקודי) אין אנו יכולים שלא להעלות את השאלה הבאה: מדוע התורה מאריכה לספר על המשכן שהיה במדבר – כליו, מבנהו, חצרו וכו', ואינה מספרת כמעט דבר על בית המקדש שהוקם במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם?

 

אכן, ההבחנה בין המשכן, שהיה נישא ומיטלטל, לבין בית המקדש, שהיה קבוע, פירנסה מהלכים מחשבתיים עמוקים ובעלי משמעות קיומית ליהודי באשר הוא.

 

היו שהסבירו כי הרעיון שבני ישראל הלכו במקום שממה ארבעים שנה, ובו הקימו מקום להשראת השכינה, מלמדנוש – "אפשר לבנות משכן גם במדבר. גם כשיהודי נמצא 'רחוק' מירושלים, מבחינה פיזית אומבחינה רוחנית-נפשית, גם כשיהודי נמצא ב'מדבר שממה' מבחינה רוחנית, הוא נמצא במקוםמסויים שבו הוא מרגיש בודד – מבחינה יהודית דתית – הוא מרגיש שהוא נקלע ל'אמצעהמדבר', זה לא מקום שאפשר לגור בו, לא מקום שאפשר לקבוע בו דירה ולהתיישב, מדוברבג'ונגל: מקום של "נחש שרף ועקרב, וצמאון אשר אין מים"! – מקום מסוכן שאי אפשרלהתקיים בו מבחינה רוחניתגם במקום כזה צריך להקים משכן לה'! בוודאי שלאצריכים 'לחפש בכח' את ה'מדבר שממה' ויש להשתדל להיות בסביבה דתית ומחזקת – אבל אםמאיזו סיבה נקלע יהודי לכזה מדבר, אפילו לזמן קצר, אין לו להיבהל, ועליו להבין שישלו כאן שליחות: להקים משכן לה' בתוך המדבר".(מתוך אתר חב"ד און ליין, דרשה לתועלת השלוחים, פרשת תרומה http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=9953).

 

מבלי להתייחס לגופו של הרעיון הנ"ל, הנראה עמוק, אמיתי וקיומי, הרי שהתשתית העומדת בבסיסו  - השליחות בדבר הקמת משכן במדבר - נראית כמנוגדת לפשוטו של מקרא, המוביל לכיוון אחר לגמרי.

 

הראשונים נחלקו בשאלת מיקומו על ציר הזמן של הציווי על עשיית המשכן – האם הוא ניתן לאחר חטא העגל (עמדת רש"י, בעקבות התנחומא) או לפניו (עמדת הרמב"ן; וראו בהרחבה במאמרו של הרב מנחם ליבטאג, כאן: http://www.vbm-torah.org/hparsha-6/rtf/19teruma.rtf).אולם ברור, אליבא דכולי עלמא, שהציווי ניתן לפני חטא המרגלים, ואלמלא החטא כי אז היו בני ישראל נכנסים לארץ תוך זמן קצר "אחד עשר יום מחורב, דרך הר-שעיר, עד קדש ברנע".

 

ההליכה הממושכת במדבר לא היתה אירוע רצוי מלכתחילה, וכל כולה מהווה תופעה דיעבדית לגמרי: היא  נמשכה ארבעים שנה בשל חטא המרגלים, או בורסיה אחרת – "וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך ה' א-לוהיך זה ארבעים שנה במדבר:  למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו—אם לא". וכשם שההליכה במדבר ארבעים שנה לא היתה אירוע אידאלי, כך גם התזוזה עם המשכן במדבר, פירוקו והקמתו. במישור האידאלי, היו בני ישראל אמורים להיכנס לארץ ישראל באופן כמעט מיידי, ולהקים שם את המשכן.

 

אם כך, במישור האידיאלי, המשכן מחובר בטבורו לארץ ישראל. לא היה כל ענין רצוי, מלכתחילה, בהסתובבות במדבר ובהשראת השכינה שם, אלא בכניסה מזורזת לארץ ישראל ובהקמת המשכן שם. אלא שהחטא גרם לאירועים להתנהל בדרך אחרת.

 

אמנם, בפרשיות העוסקות בהקמת המשכן לא נזכרת ארץ ישראל, אך אין מחמת שהמשכן נעדר יסוד טריטוריאלי – ארץ ישראלי, אלא משום שפרשיות המשכן מהוות את המשכה של פרשת משפטים, העוסקת, בחציה השני,  בכניסה לארץ ישראל: "הנה אנוכי שולח מלאך, לפניך לשמרך בדרך; ולהביאך אל המקום אשר הכינותי"

 

אכן, במבחן התוצאה, התקיימה זיקה חזקה בין המשכן לארץ ישראל, לאורך זמן רב: כשנכנסו לארץ ישראל, הקימו בני ישראל את המשכן, והוא עמד 14 שנים בגלגל, 369 שנים בשילה, ועוד 57 שנים בנוב ובגבעון.בסך הכל - 440 שנה מהכניסה לארץ ועד בניין בית המקדש הראשון. (ראה באנציקלופדיה יהודית "דעת", כאן  - http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=245).מכאן ברור גם מדוע תיאור המשכן נעשה באריכות רבה כל כך, שכן המשכן שימש כמקום פולחן ועבודת ה' לתקופה ארוכה ביותר, עד אשר התקיים הפסוק "ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' א-לוהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם וישבתם בטח", ואו אז הוקם בית המשכן.

 

לסיכום: הסטת הדגש מתקופת המשכן בארץ ישראל לתקופת המשכן במדבר מנוגדת לאמור בפשוטו של מקרא, ומייצרת אידיאליזציה לאירוע דיעבדי.