גיל נדל משרד עורכי דין

 

כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

לאחר תיאור חטא העגל, ממשיכה פרשתנו ומביאה את פרשיית אוהל מועד: "ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד, והיה כל מבקש ה' יצא את אוהל מועד אשר מחוץ למחנה...." (לג, ז-יא).

דברים אלו מתמיהים ביותר, שהרי זהו אינו אוהל מועד המוכר לנו מהפרשה הקודמת, בה למדנו שאוהל מועד הוא המשכן: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד; באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר לפני ה'". (ופסוקים נוספים בפרשת תצוה מתייחסות למשכן כאל אוהל מועד). גם הפער בין שני האוהלים צורם ומפתיע כאחד: בעוד שביחס למשכן נאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", הרי שאוהל מועד שלנו נמצא "הרחק מן המחנה". יצירת אוהל מועד החדש נראית כאן כפרי מחשבתו ותכנונו של משה. מדוע? מה ארע ומה השתנה?

חטא העגל, שאירע לפני הקמת המשכן, שיבש לחלוטין את התכנון המקורי, ופרשיית אוהל מועד שלנו מציינת בצורה ברורה את התופעה: התרחקותם של משה ושל ה' מהעם.

באשר להתרחקות משה - כפי שציין היטב הרב משה ליכטנשטיין בספרו "ציר וצאן" (עמ' 87) - משה הבין שקיימת חובה לערוך שינוי רדיקאלי במדיניות החינוכית של העם. שוב לא ניתן להביא על מגש של כסף את הגאולה לעם, ללא מאמץ אקטיבי של העם. התופעה של ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, שהתחילה בגאולת מצרים, והמשיכה בנסים במדבר, ובתורה שניתנה לעם מן השמים - קרסה. זמן מועט שבו משה המנהיג לא היה בשטח - והעם התפרק לגמרי. "כדי לגמול את העם ממציאות קיומית שבה מתקבלת הדרכה רוחנית והנהגה מדינית מלמעלה, ולהעבירם למצב בו נקיטת היוזמה מוטלת עליהם - דרושה פעילות חינוכית נמרצת כדי לשחררם מתלות במנהיג ולהפכם לאנשים בעלי קומה ודיעה, הפועלים כבני חורין, וקובעים את גורלם בעצמם.לשם כך עוקר משה מחוץ למחנה... שוב אין משה במחנה... מעתה יצטרכו בני ישראל ליזום, להחליט ולבצע בעצמם, כדי שדבר ה' יגיע אליהם. נוצר כאן טיפוס חדש, אשר טרם היכרנוהו בספר שמות - מבקש ה'".

ואולם לא רק משה התרחק, אלא בראש ובראשונה - ה', והחזון של "ושכנתי בתוכם" עבר רביזיה. לאחר חטא העגל חוזר ה' על פרשיית שליחת המלאך המוכרת לנו מסוף פרשת משפטים (כג, ג), אלא שהפעם מציין ה' בצד שליחת המלאך "כי לא אעלה בקרבך". למעשה, חוזר ה' מחזונו של 'ושכנתי בתוכם' ומחליט לבטלו, כפי שכתב האבן עזרא: "כי לא אעלה בקרבך - לא יעשו משכן, כי לא אשכון בתוך בני ישראל" (לג, ג, בפירוש הארוך). בתגובה מעוררת התפעלות, משה מנסה לרכך את המכה, ומציע פתרון ביניים - לא ביטול מוחלט של המשכן, אלא יצירת ורסיה מרוחקת שלו: ה' ישכון באוהל מועד מרוחק, מלא כזה שנמצא בתוך העם, והעם יבוא לדרוש את ה'. במסגרת פתרון זה משה נוקט יוזמה, לוקח את אוהלו מחוץ למחנה, ומקים שם את המשכן האלטרנטיבי, ובד בבד מתפלל אל ה' לקבל יוזמה זו  - "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", ואכן ה' מקבלה  - "גם את הדבר אשר דברת אעשה".

פתרון הביניים הצליח. אלא שיש לשאול האם הדברים נעצרו שם והחזון המקורי בדבר 'ושכנתי בתוכם' נגוז, או שהוא הושב למקומו מתי שהוא? נחדד - ברור שבמובן הפיזי הוקם המשכן, ואוהל מועד האלטרנטיבי של משה לא נותר לבדו. אלא שעדין יהיה צריך לברר האם חזון ה  - "ושכנתי בתוכם" הוחזר והוחדר לתוך המשכן הפיזי. על כך נוכל להשיב רק לאחר קריאת הפרשות הבאות. אגב, אבן עזרא נותר אופטימי: "וטעם כל הפרשה, כי ה' אמר למשה קודם מעשה העגל 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', וכאשר עשו העגל אמר 'לא אעלה בקרבך', והנה לא יעשה המקדש. וכאשר התחנן משה אל ה', אמר לו שהשכינה תהיה על האוהל, שהוא אוהל משה. ופייס שנית על ישראל, אז אמר לו שהוא ישכון בקרב ישראל" (מתוך הפירוש הקצר לשמות לג, יד-יז).