גיל נדל משרד עורכי דין

 

שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 בשני פרעונים אנו פוגשים בפרשנו: האחד הוא זה שלגביו מספרת פרשתנו: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", ושלאחר מכן מסופר עליו שמת, והשני הוא זה שמולו פעלו והתמודדו משה ואהרון, ושעליו נרחיב מיד. על מנת למנוע בלבול בשמות, נקרא לפרעה השני - פרעה החדש, ולקודמו, זה שלא ידע את יוסף – פרעה הראשון.

 

לאחר שמשה ואהרון מופיעים בפני פרעה החדש ואומרים לו "כה אמר ה' א-לוהי ישראל שלח את-עמי ויחוגו לי במדבר" משיב להם פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל: לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח". אלא שפרעה אינו מסתפק בכך והוא גוזר גזירה חדשה: "ויצופרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם ואת שוטריו לאמר: לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום:  הם ילכו וקוששו להם תבן. ואת מתכונת הלבנים אשר הם עושים תמול שלשום תשימו עליהם - לא תגרעו ממנו. כי נרפים הם על כן הם צועקים לאמור נלכה נזבחה לאלוהינו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר".

 

מדוע באמת נזקק פרעה לגזירה זו, שיתכן וגם פגעה בניצול הכלכלי של בני ישראל? אמנם פרעה מסביר: "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר", אלא שבאותה מידה היה יכול, בפשטות, לחסל את משה ואהרון ובכך לגמור את הענין. מה ביקש פרעה להשיג?

 

אכן פרעה הראשון כבר עמד על הסיכון בקיומה של הנהגה לעם ישראל, ומיד שנודע לו על הריגת המצרי בידי משה, ועל כך שקם מישהו שמסוגל, אולי, להנהיג את העם המעונה, ביקש פרעה להרוג את משה. בשל כך ברח משה, וישב בארץ מדין. מאז חלפו הרבה שנים, משהו שאפשר להעריכו ב- 50-60 שנה, ופרעה החדש ניצב בפני בעיה קשה הרבה יותר: הנהגה של עם ישראל, שמתחילה להתעורר. מסתבר שבמהלך השנים, ובוואקום שהותיר אחריו משה בנוסו למדיין, קמה לו לעם הנהגה עממית - זקנים ושוטרים. על זקנים ושוטרים אלו אנו קוראים רק בתקופת כהונתו של פרעה החדש, ולא לפני כן. אלא שהנהגה זו היתה פסיבית ורדומה, מן הסתם בשל הלחץ הקשה שהעם היה נתון בו, ומשה נועד להיות הניצוץ שיצית את ההנהגה ויסחף אחריה את העם. וכך, כשחוזר משה ממדין למצרים בשליחותו של משה, מצווהו ה' ליצור קשר עם הנהגה זו ולגייס אותה לשליחותו החדשה:"לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם ה' א-להי אבותיכם נראה אלי... ושמעו לקולך, ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' א-להי העבריים  נקרה אלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' א-להינו". לזקנים אלו היה גם תפקיד בשכנוע העם לקבל את מנהיגותו של משה: "וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרון את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האותות לעיני העם, ויאמן העם".

 

כשהופיעו אהרון ומשה בפניו, הבין פרעה את המהלך הזה. הוא הבין שהחיבור בין ההנהגה העממית ובין משה יהיה הרסני מבחינתו, ולפיכך ביקש לייצר טריז עמוק בין משה לבין הזקנים והעם, ובכך לפורר את המהלך של משה. לשם כך מכביד פרעה את ידו על העם – על מנת שזעקת העם תגיע למעלה ותכשיל את מנהיגות משה.  חיסולם של משה ואהרון דווקא היה עשוי להצית את אש המרד. הרבה יותר נכון היה להוכיח לכולם שמנהיגותם מזיקה ולא מועילה.

 

האם פרעה הצליח בכך? בהחלט. כבר בפרשתנו אנו קוראים על כך "ויבואו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמור למה תעשה כה לעבדיך. תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו, והנה עבדיך מוכים וחטאת עמך. ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה". ומיד הדבר משתקף אצל משה ואהרון: "ויפגעו את משה ואת אהרון ניצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה. ויאמרו אליהם, ירא ה' עליכם וישפוט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת חרב בידם להורגנו. וישב משה אל ה', ויאמר: ה', למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא-הצלת את עמך".

 

מצידו של פרעה מהלך ההתפוררות הצליח, ועם ישראל, על הנהגתו, התנתקו מהמהלך. בהמשך ההתמודדות מול פרעה כבר לא נראה - לא את הזקנים, וגם לא את העם עצמו ("ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"). ואולם, מה שפרעה לא הביא בחשבון הוא את המהלך הניסי שהוביל ה' לגאולת העם ממצרים, באמצעות שלוחיו  - משה ואהרון, ותוך גרירת העם, כמעט בעל כרחו, למהלך הזה.