גיל נדל משרד עורכי דין

 

יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו קוראים על יוזמתו של יתרו לקיום מפגש מחודש עם חתנו – משה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ ... וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱ-לֹהִים". ועל כך יש כמובן לשאול, מנקודת מבטו של יתרו, מה היתה מטרת המפגש המחודש הזה?

 

אין אנו יודעים בבירור מהו הביטוי "אחר שילוחיה" שנאמר באשר לציפורה (ראו למשל במכילתא דר' ישמעאל, מסכתא דעמלק פרשה א, שם נחלקו התנאים בשאלה האם משה גירש את אשתו או שמא היא חזרה לבית אביה לאור הסכנה במצרים), אך ברור שמרכיב משמעותי ביוזמתו של יתרו היה לייצר את החיבור המחודש בין משה לציפורה. לדעתנו, כפי שמיד נסביר, היה כאן משהו הרבה מעבר לנסיון של השכנת שלום בית.

 

המפגש הראשוני בין יתרו לבין משה הוליד מחויבות מצידו של משה כלפי מארחו: "ויואל משה לשבת את האיש". יתכן וכבר אז נכרתה ביניהם ברית, שבאה לידי ביטוי באכילת הלחם המשותפת ("קראן לו ויאכל לחם" אמר יתרו לבנותיו), בדומה לאכילת הלחם בין יעקב לאחי לבן, וכמובן בנישואים עם ציפורה. ואולם, ברית זו לא החזיקה מעמד, שכן, כאמור, משה וציפורה נפרדו לפני ההגעה למצרים. ולא רק זאת, אלא, וכפי שאנו נוכחים לדעת בפרשתנו, משה נתן לבנו הבכור שם אשר מעיד כאלף עדים  (ואת החשיבות שבקריאת השמות כבר ראינו אצל יוסף, מנשה ואפרים) על הניתוק בין משה לבין מדין, שהרי משה קראו לבנו " גֵּרְשֹׁם - כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (הארץ הנכריה היא מדין !).

 

יתרו מביט מרחוק על מה שקורה במצרים ומשתומם: מיהו אותו עם עברים שמצליח להתקומם אל מול  העם המצרי? כשהעברים מכים בחרב את עמלק חרד יתרו. הקיינים, שיתרו נמנה עליהם חיו בשכנות סמוכה לעמלקים (ראו שמואל א, טו, ו: "ויאמר שאול את הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי, פן אוסיפך עמו, ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, ויסר קיני מתוך עמלק"; ראו גם  במדבר כד, כ-כא), היה ליתרו יסוד סביר לחשוד שמא יבוא אותו עם מופלא ויכרית את כל עמלק לרבות היושבים עמו והמחוברים אליו, או במלים חדות יותר – שמא הכורת יעלה גם על יתרו ועל עמו.

 

יתרו נוקט יוזמה. הוא מבין שעליו לחדש את הברית, ולשם כך הוא לוקח את בתו ואת בניה. לא בכדי הדבר נעשה במדבר, בהר ה-אלהים. כפי שהראה יפה פרופ זאב וייסמן במאמרו "הר  הא-להים", ביטוי זה  מופיע במקרא תמיד בהקשרשל מדבר וכמקום מחוץ לתחום טריטוריאלי של עם כלשהו, והוא מקום מתאים ביותר לכריתת ברית.

 

יוזמתו של יתרו נשאה פרי והברית נכרתה: "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לא-להים, ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני הא-להים". חדי האוזן יזכרו כעת באותה אכילת לחם של משה עם חותנו בתחילת הדרך. המעגל נסגר.

 

הברית הצליחה מעל המשוער. לא רק שיתרו הציל את עמו, אלא שנוצר קשר טוב של ממש, גם לעתיד, בין העם הקיני לעם ישראל. בספר במדבר נקרא גם על הפצרתו של משה בחותנו להתלוות לעם ישראל: "ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם; לכה איתנו והטבנו לך".

 

האם הכל התנהל באופן חלק? יתכן ולא. יתכן ומשבר האישה הכושית של ספר במדבר קשור לכך. נעסוק בכך בדברינו לפרשת בהעלותך.