גיל נדל משרד עורכי דין

 

משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

פרשת משפטים נמצאת בשיאו של התהליך המופלא והמזורז שעוברים בני ישראל בצאתם מצרים. לאחר שנים ארוכות של שעבוד במצרים, הם יוצאים ממנה, רואים את מצרים מתים על הים, חווים נסים במדבר, מקבלים את התורה, והנה הם כבר נמצאים בדרכם לארץ ישראל -  מהלך של אחד עשר יום מהר חורב, אם ילכו דרך הר שעיר. פרשתנו מספר על ההכנה הגדולה לקראת הכניסה לארץ ישראל: "הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי. השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו.... כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי והחיתי והפריזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו".

רגע זה, ערב הכניסה לארץ ישראל הוא רגע קריטי, שאנו נוטים להחמיץ אותו בשל רצף פרשיות השבוע, המוליך אותנו, חיש מהר, אל הציווי על המשכן ואל חטא העגל. אילו רק נקפיא לרגע את התמונה ונבצע עצירה מוחלטת, נוכל לקבל תשובה מדוייקת לשאלה "מה היה קורה אילו": מה היה קורה אילו בני ישראל לא היו חוטאים בחטא העגל? מה היה קורה אילו בני ישראל לא היו חוטאים בחטא המרגלים? במילים אחרות, פרשיות יתרו ומשפטים את תמונת המצב האידיאלית ואת התוכנית הא-להית המקורית, לפני שהיה צריך לעשות בה שינויים, בעקבות החטא.

היריעה קצרה מדי מכדי לדון במגוון הדברים, אך אין ספק שהתמונה מאד מפתיעה, ונוכל לספק כרגע רק קריאת כיוון ראשונית:

ראשית – עם ישראל אינו נוטל חלק במלחמת הכיבוש של הארץ, והדבר נעשה על ידי ה' ושלוחיו: " כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי והחיתי והפריזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו... את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם אשר תבוא בהם... ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך". אותה הנחת מוצא "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" שעמדה בבסיס תכנון מסלול היציאה ממצרים, חלה גם כלפי עצם המפגש עם עמי הארץ. ה' ילחם לבני ישראל בכניסתם לארץ, ובני ישראל יחרישון. הבנה זה תוביל באופן ישיר לשאלה  - מה השתנה לאחר מכן, שהוביל לכך בני ישראל נלחמו, בסופו של דבר, באופן ישיר וחזיתי ביושב הארץ במלחמת כיבוש הארץ. וחמור מזאת, שכעת תעלה השאלה  - מהו המצב הרצוי והאידיאלי?

שנית – ומפתיע עוד יותר: פרשיות יתרו ומשפטים (ותרומה ותצוה) מציגות תורה "גרעינית" הכוללת קובץ נכבד של חוקים. תורה גרעינית זו תעבור טלטלה עזה בהמשך, לאחר אירועי חטא העגל: חלקים ממנה יעברו תהליך של פירוט והבהרה (למשל – ענייני הקרבנות, שלושת הרגלים ועוד), ועליהם יתווספו גם חוקים חדשים (למשל – דיני השלטון). מה מעמדה של תורה גרעינית זאת והיחס בינה לבין התורה המשוכללת? האם מדובר בשכבת בסיס שממילא היתה אמורה לעבור, ברצון ה' ועל פיהו, שכלול ושדרוג מאוחרים יותר בארץ ישראל, או שמא מדובר בתיקונים אד-הוק שנוצרו בעקבות האירועים השונים ושמלכתחילה לא היה להם מקום, והאם יש לשאוף לממש, לעתיד לבוא, ולו רק במישור הרעיוני, את חזון התורה הגרעינית?

כאמור לעיל – זוהי קריאת כיוון ראשונית בלבד. בהמשך הפרשיות ננסה לעמוד על הדברים במבט מעמיק יותר.