גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

בפרשתנו אנו קוראים על בנית המשכן, הכנת כליו, ולבסוף – על הקמתו. תחושה על הדר ורוממות ממלאה אותנו כשאנו קוראים את הפסוקים "ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן".

 

אלא בעקבות הדברים שכתבנו בשבתות הקודמות, אנו יודעים שהיה זה משכן אחר, שונה ומפוכח מהמשכן של התכנון המקורי:

 

במשכן המקורי נשבה רוחו של החזיון הגדול במעמד הר סיני, ושל הקירבה הגדולה בין ה' לעם ישראל, עד שלא יכלה שלא להגיע לאינטימיות עצומה של "ושכנתי בתוכם". בא חטא העגל וקירר את תשוקת הקירבה, ויצר משכן שחזון ה – "ושכנתי בתוכם" אינו נמצא בו.

 

במשכן המקורי לא נטעם טעמו של חטא של עם ישראל כלפי ה'. כל כולו היה מקום התוודעות ודיבור בין ה' לבין עם ישראל. עולם הקרבנות היה חלק קטן ממנו, והקרבן שהוקרב בו – עולת התמיד -  היה כולו מימוש של חיבור וקשר עם ה'. במשכן זה לא היה חטא, וממילא גם לא סליחה, וגם לא כפרה [הכפרה היחידה שנזכרת בו הינה כפרה על המזבח, לא על חוטא]. בא חטא העגל והכניס טעם מר של המריית צו ה' ושל חטא. מעתה יתפסו הקרבנות את עיקרו של המשכן, ויוקרבו במשכן חטאות ואשמות, לכפר על חוטאים שונים.

 

המשכן המקורי שדרג את הברית הטוטאלית שבין ה' לעם ישראל והביא אותה למחוזות חדשים, כאמור, של ה' השוכן בעם. לאחר חטא העגל, פירוק הברית הראשונה  וכריתת הברית החדשה, השתלב המשכן בברית החדשה. במסגרת זו הוא איבד את מקומו הייחודי, והוא שולב בתכנית הכללית של מצוות ואיסורים, שכר ועונש, וחטא וכפרה.

 

המשכן שנבנה היה משכן מפוכח, חבוט מעט, כזה שמביט למציאות בעיניים. המשכן שנבנה ידע מהי עוצמתה של אש התשוקה לה' ומה יכול להיות החורבן במקרה של סטיה מהדרך. המשכן שנבנה השתלב בדרך מתונה ומדודה יותר של התקרבות לה', כזו הכוללת מרכיבים שונים ומאוזנים – מצוות, איסורים, קרבנות וכפרה, והיודעת שכאשר הפיסגה גבוהה פחות כאב הנפילה קטן יותר.