גיל נדל משרד עורכי דין

 

כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)

עוד בנושא
פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]
עוד בנושא
יתרו - זה שאני חושש שלא תצליח - אינו אומר שלא אתן לך סיכוי (תשפ"ב)
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
בא - מופע יחיד (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם, ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. זה ייתנו, כל העובר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל, תרומה לה'. ... ולקחת את כסף הכיפורים מאת בני ישראל, ונתת אותו על עבודת אוהל מועד, והיה לבני ישראל לזיכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם.

 

דעות שונות הובאו בשאלת מהות הכפרה הנזכרת בדברים הנ"ל ("לכפר על נפשותיכם") – האם היא תופעת לוואי של המפקד (רשי בהסברו הראשון על ל, טו - "שלא תנגפו על ידי המנין"), או שהיא למעשה עומדת בבסיסו של כל הענין – "ונתנו כל אחד מחצית השקל... לקנות מהן קרבנות ציבור של כל שנה ושנה, ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות – לכפרה הן באים" (רש"י בהסברו השני שם).

 

למעשה, סמיכות הפרשיות – סוף פרשת תצוה ותחילת פרשתנו – שעמד עליה המדרש יכולה לסייע בהבנת פרשיית מחצית השקל, שהרי גם פרשת תצוה מסתיימת בענייני כפרה במסגרת הדיון במזבח הקטורת: "וכפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים את בשנה יכפר עליו לדורותיכם".

 

להבנתנו, פרשת מחצית השקל מהווה המשך רעיוני של הפרשה שקדמה לה, ובעוד שחטאת הכיפורים מכפרת על מזבח הקטורת אחד לשנה, הרי שנתינת מחצית השקל מכפרת על בני ישראל בעת נתינת הכסף. בהתאם לכך, ניתן ללכת צעד נוסף מעבר לדבריו של רש"י בהסברו השני שהובא לעיל, ולומר שכפרת בני ישראל מושגת ישירות באמצעות תרומת הכסף לה', בין אם ירכשו בכסף זה קרבנות (דהיינו, עולת התמיד, שנזכרה לקראת סוף פרשת תצוה) או יתנו לה' בכל דרך אחרת, בלבד שהענין יהיה בבחינת תרומת ה'. פשט הכתובים אינו מספר לנו מה בדיוק יעשו עם הכסף.

 

כעת נכניס את הדברים למסגרת הזמן שבה הם ניתנו, דהיינו לאחר מעמד הר סיני אך לפני חטא העגל, ונוכל על פיהם לשרטט את תמונת המצב ביחסי ה' – עם ישראל ערב חטא העגל:

 

א.      כאמור בדברינו בפרשיות הקודמות, עם ישראל לא עלה להר סיני, ולא העפיל למדרגה הרוחנית הרצויה, וקיום הקשר בין ה' לבין עם ישראל התבצע בתיווך שני גורמים עיקריים: המשכן ומשה רבנו. יחד עם זאת, הברית שנכרתה למרגלות הר סיני נותרה בעינה.

ב.      השראת השכינה בעם ישראל היתה אמורה להיות להתבצע באמצעות המשכן.

ג.       הקרבנות המוכרים היחידים הינם עולת תמיד (שמטרתה אינה הנזכרת בפשט הפסוקים) או חטאת הכיפורים.

ד.      הכפרה על נפשות בני ישראל מושגת באמצעות תשלום מחצית השקל. לא מוכרת דרך אחרת של כפרה.

 

בעקבות חטא העגל חלה תזוזה בכל אחת מנקודות אלו, ונזכירן כעת בקצרה:

 

א.      נכרתה ברית חדשה עם ישראל.

ב.      השראת השכינה במשכן שוב אינה נזכרת.

ג.       ניתנו קרבנות נוספים (חטאת, אשם, ועוד)

ד.      מוקד הכפרה עבר לקרבנות.

 

 

קריאת הפרשות הבאות צריכה, להצעתנו, להתבצע על בסיס בחינת התזוזה הזאת, כפי שנראה בדברינו בהמשך.