גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו מובא הציווי בענין פטר חמור: "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ... וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה – וערפתו".

 

הרמב"ם מנה בענין זה שתי מצות נפרדות: האחת – "הציווי שנצטוינו לפדות פטר חמור בשה" (ספר המצוות, מצות עשה פ"א) , והשניה – "הצווי שנצטוינו בעריפת פטר חמור, אם אינו  רוצה לפדותו" (מצות עשה פ"ב).

 

נשאלת השאלה מדוע הרמב"ם מנה את הפדיה והעריפה כשתי מצות, ולא כמצוה אחת. והרי הרמב"ם בעצמו הניח את הכלל שאין למנות את פרטי המצוה ודקדוקיה כמצוה אחת (הכלל השביעי לספר המצוות; כך למשל הסברנו מדוע הרמב"ם מנה מצוה אחת של מילה, הכוללת את מילת הבנים ומילת העבדים; וכך מוסברות החלופות השונות בדין קרבן עולה ויורד – כשבה או שני בני יונה - למשל, שאינם נמנים כמצוות נפרדות).

 

ואכן, מוני מצוות אחרים (למשל רבנו סעדיה גאון) מנו רק את מצות פדיון פטר החומר ולא את מצות העריפה. הרמב"ם עצמו השגיח בשאלה זאת, והשיב (שם): "ה' יודע ועד שהדין היה מחייב כן, לולא מצאנו בענין זה לשון המורה על היותן שתי מצות, והוא אמרם (במסכת בכורות) "מצות פדיה קודמת למצות עריפה". אלא שעדין קשה מדוע ראתה המשנה (שעליה מסתמך הרמב"ם) לחלק את ענין פטר חמור לשתי מצות נפרדות ולא לכללן במצוה אחת.

 

ניתן להסביר שההפרדה לשתי מצות נובעת מתכליתן השונה של כל אחת מהמצות. פדיון פטר חמור בא לחזק את זכרון יציאת מצרים – "כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים" (ספר החינוך, יב). עריפת פטר חמור, לעומת זאת, אינה קשורה ליציאת מצרים, ואף אינה נחשבת להעלאת החמור לגבוה (בשונה מהקרבת בכור בהמה, הבאה לזכר יציאת מצרים), אלא מהווה הריגת החמור, על מנת שלא ישתמשו בו. וזאת למה? על מנת לתמרץ את האנשים לכך שפטר החמור יפדה (ראה מורה נבוכים ג, לט).

 

נמצא, שמצות עריפת פטר חמור מהווה בעצם מצות עזר לקיום המצוה הראשית של פדיון החמור, והיא בעלת אופי שונה ונפרד: לא זכרון יציאת מצרים, לא קרבן לגבוה, אלא תמריץ שלילי לבעל החמור. לכן אין היא יכולה להיכלל בתוך המצוה הראשית  של פדיון החמור. מצד שני, עדין ראוי לעיין בשאלה מדוע מצות עזר ראויה כלל להימנות, ונרחיב על כך בעז"ה באחד מעיוננו הבאים.