גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

בעקבות הציווי המופיע בפרשתנו - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – מנו מוני המצוות את מצוות בנין בית המקדש. כך, למשל, כותב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה כ') – "הציווי שנצטווינו לעשות בית עבודה, בו תהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה הפניה, ובו תהיה החגיגה וההתקבצות בכל שנה".

 

אלא שבצד הציווי בפרשתנו לבניית המקדש, אנו מוצאים גם ציווים מיוחדים לעשיית כלי המקדש – ארון, מנורה, שולחן ומזבח, ולגביהם נשאלת השאלה האם יש למנות את עשייתם כמצוות עשה נפרדות ועצמאיות.

 

מצד אחד – שיטת הרמב"ם בספר המצוות, שם מציין הרמב"ם שכלי המקדש הינם פרטים של כלל אחד (בית המקדש) ועשייתם נכללת בתוך מצות העשה הכללית של בנין בית המקדש.

 

מצד שני – שיטת הרמב"ן בספר המצוות (השגות למצות עשה ל"ג) הסובר שכלי המקדש ובית המקדש הינם עניינים שונים. (בסופו של דבר, מונה הרמב"ן רק מצות עשה אחת נוספת והיא בניית הארון, שכן מצות בנית המנורה "נבלעת" בתוך המצוה להדליק את הנרות במקדש, ומצות בנית השולחן נבלעת בתוך מצות עריכת לחם הפנים, ומצות בנית המזבח נבלעת בתוך מצות הקרבת הקרבנות).

 

נמצא שעיקר מחלוקתם של הרמב"ם והרמב"ן הינה בשאלה האם למנות את בנית הארון כמצוה עצמאית או לא. מסתבר, שמחלוקת זאת חושפת הבנות שונות לגבי מהותו של בית המקדש.

 

לשיטת הרמב"ן, בית המקדש כולל שני אלמנטים נפרדים – האחד: בית שהוא מקודש לה', והשני: מקום להשראת השכינה. כך כותב הרמב"ן כותב בפירושו לפרשתנו (שמות כה, ב)  -"ציוה תחילה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו ושם ידבר עם משה ויצוה את ישראל, והנה עיקר החפץ הוא במשכן מקום מנוחת השכינה שהוא הארון". לכן בית המקדש והארון הינם שני עניינים נפרדים.

 

הרמב"ם, לעומת זאת, רואה מטרה אחת בבית המקדש והיא בית עבודה ופניה לה' (ראה בדברי הרמב"ם שהובאו בפתח הרשימה). וכך, הכפורת שעל הארון נועדה להקנות דעה נכונה בענין הנבואה, המנורה נודעה לרומם ולכבד את הבית, ועוד טעמים נוספים (ראה מורה נבוכים ג, מה), אשר כולם משתלבים בתכלית המקדש. אין מעמד מיוחד לארון על פני כלים אחרים, וכל הכלים משרתים מטרה אחת, ועל כן אין למנותם כמצוות נפרדות.