גיל נדל משרד עורכי דין

 

בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא


בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי שצווה משה את ישראל בשם ה'  - "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", וחז"ל למדו מפסוק זה את איסור תחומין בשבת (איסור יציאה מחוץ לתחום). אלא שנחלקו הדעות, כבר בתקופת התנאים, בשאלה האם איסור תחומין הינו מהתורה או מדרבנן (משנה סוטה ה, ג).
 
חלק ניכר ממוני המצוות מנו את איסור היציאה מוץ לתחום – כמצוות לא תעשה, ובין אלו נמנים ר' יהודה אלברגלוני, ר' שמעון בן גבירול, והרמב"ם (ל"ת שכ"א). לעומתם, קיימים מוני מצוות שסבורים שאין למנות מצווה זאת כמצוה מן התורה, שכן מדובר באיסור מדרבנן. הבולט בקבוצה זאת הוא הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם.
 
המעניין הוא שגם בטעם האיסור נחלקו הדעות. בעל ספר החינוך כתב בטעם הדבר (ל"ת כ"ד) "שנזכור ונדע שהעולם מחודש לא קדמון, כמו שכתוב בפירוש במצות שבת 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי'. על כן לזכר הדבר ראוי לנו שננוח במקום אחד כלומר שלא נלך בדרך רחוק רק דרך טיול ועונג". כלומר, לדעת בעל ספר החינוך, איסור תחומין מחזק את חובת השביתה בשבת ואת המנוחה, המסמלים את האמונה בחידוש העולם (דהיינו שה' ברא את העולם יש מאין, ולאחר מכן שבת ביום השביעי).
 
לעומתו, כתב ר ' דוד הכוכבי, בעל ספר הבתים (ל"ת שכ"א), כתב כי "כוונת אזהרה זו לפי שההליכה אינה בכלל המלאכות, ואילו לא נאסר זה – היה מותר ללכת בכל מקום שירצה, ואם כן בטלה כוונת השביתה, כי לא יתעורר האדם במה שצריך להתעורר בענין השבת (כ)שהוא הולך לעסקיו". לשיטה זאת, איסור תחומין אינו מטרה כשלעצמה, אלא מכשיר הנועד לאפשר לאדם להתפנות מענייניו לטובת התמקדות בענייני השבת.
 
הסברו של בעל ספר החינוך אינו יכול להתאים לשיטת הרמב"ן, שכן לפי הסבר זה מדובר באיסור שהוא מגופי שבת ממש, ועל כן לא ניתן להגדירו כאיסור מדרבנן. הסברו של ר' דוד הכוכבי יכול להתאים לשתי הדעות גם יחד: אלו שמנו את איסור התחומין כאיסור מן התורה, יסבירו שבשל אופיו המיוחד של האיסור אין הוא "נבלע" במצוות לא תעשה אחרות הקשורות לשבת, והוא נמנה כאיסור עצמאי. אלו שסוברים שאיסור התחומין הינו מדרבנן ינמקו זאת בכך שמדובר באיסור בעל אופי של סייג בלבד.