גיל נדל משרד עורכי דין

 

בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

פרשיית המלחמה בעמלק מעלה תמיהות רבות, וביניהן השאלה הבאה: השניה – מדוע משה שולח את יהושע להילחם, ואינו יוצא להילחם בעצמו, כדרך שעשה במלחמות אחרות, ובמקום זה עולה לראש הגבעה עם המטה?

 

יש לזכור כי מקום מושבו של עמלק היה בנגב, ולאחר שנוכח לדעת שעם ישראל עומד להיכנס לארץ ישראל שלא דרך החוף (דרך ארץ פלשתים) אלא דרך המדבר, הבין עמלק שהגזרה שלו תהיה זירת ההתמודדות המרכזית עם עם-ישראל. עמלק החליט, אסטרטגית, שלא להמתין עד לבואו של על ישראל אל הגבול הדרומי, אלא להנחית מכת מנע מרתיעה. לאור המרחק הרב שבין הנגב לבין רפידים, יש יסוד סביר להניח שעמלק לא שלח את כל הצבא שלו, אלא רק סיירת של לוחמים, כזו שמטרתה היתה להרתיע את עם ישראל שלא להתעסק עם עמלק. סיירת זו כמובן לא יכלה לגבור על כל עם ישראל, ולפיכך זינבה בנחשלים. הואיל ודובר ביחידה קטנה, לא הוצרך משה להעמיד כנגדה כוח עצום, והסתפק בבניית יחידה קטנה בראשות יהושע.

 

בשל נחיתותה המספרית, ובשל המטרה שעמדה בבסיס משימתה, סיירת עמלק לא היוותה איום של ממש על עם ישראל – היא באה כדי להכות, להפחיד, להעביר מסר ולחזור לבסיס האם. מבחינה צבאית לא היה לעם ישראל כל קושי בהתמודדות עם עמלק, שכן לא היה מדובר במלחמה של ממש, ולפיכך משה לא נזקק לציווי ה' בענין זה. משה הבין שבעייתו העיקרית של עם ישראל היתה הפסיביות של העם, וחוסר האמונה של העם בעצמו, ויעידו על כך האירועים שמתוארים בפרשתנו, הן ביציאה ממצרים, והן במרה ובענין המן. משה מבין שנס יציאת מצרים ("ה' ילחם לכם ואתם תחרישון") ומתנת החינם של המן, עלולים להנציח את הפסיביות הכרונית של העם, את התלות בניסי ה', ולמנוע ממנו כל אפשרות לעמוד על רגליו.

 

לפיכך משה החליט, באמצעות המלחמה בעמלק, לייצר תפנית אצל העם. מצד אחד, משה הסתפק בבניית  סיירת צנועה – סיירת יהושע ("בחר לנו אנשים") – אשר תלחם בעמלק. סיירת שכזו תספיק לנצח את עמלק, ותוכיח לעם את יכולתו הצבאית הריאלית, במלחמה ארצית ורגילה, שונה לחלוטין מזו שהיתה במצרים. מצד שני, משה מבין שהעם חייב להכיר בכוחו וחיוניותו של המאמץ האנושי כתנאי להצלחה ולברכת ה', ולפיכך משה, כמנהיג, יוצא לראש הגבעה כדי להדגים תופעה זו: כאשר משה מבצע את המאמץ הפיזי מצידו ומרים את ידיו כלפי מעלה – גובר ישראל. כאשר משה אינו עושה את המאמץ מצידו – גובר עמלק. ויתירה מזו  - משה בחר במתכוון את ענין הרמת הידים, ביודעו כי לא יוכל לשאת במאמץ לבדו ויזדקק לסיוע,  ליכוד ואיחוד של כל הכוחות הפיזיים. ואכן כאשר מגיעה התגבורת הפיזית – אהרון וחור התומכים בידיו של משה – מביס יהושע את סיירת עמלק (ויתכן שמגיע באותו מרדף עד קצה הנגב גבולו של עמלק).

 

באמצעות כך מעביר משה את המסר לפיו "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" אינה דרך הפעולה האידיאלית לעם העומד להיכנס לארץ, ומתחיל לחנך את העם להכיר בחיבור שבין המאמץ האנושי לסיוע ה' – חיבור אשר פרשיות ספר במדבר וספר דברים עוסקות בו לרוב.