התנהלותו של פרעה מלך מצרים - לאחר שהוגד לו שעם ישראל ברח - : מעוררות תמיהות קשות:
האחת - מדוע פרעה צריך לשתף את עמו בתובנה על הטעות בשחרור ישראל ("ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו")? האם אין הוא יכול להוביל את המהלך הצבאי בכוחות עצמו עם עבדיו?
השניה – ובאותו ענין – מדוע הוא צריך לצאת למרדף יחד עם עמו ("ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עימו") אינו מסתפק במרדף צבאי?
השלישית, בהיבט "מיקרו", מדוע פרעה מוביל את המהלך באופן אישי ("ויאסור את רכבו") ואינו מטיל את העבודה על צבאו ומפקדיו?
בעקבות הכבדת לבו, התנהגותו של פרעה הפכה לבלתי רציונלית בעליל, דבר שהוביל, בסופו של דבר להתפוררות שלטונו. כבר במכת ארבה הפצירו-הטיחו בו עבדיו "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את אלהיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים"? אך פרעה המשיך בשלו, ובמכת בכורות, עת המוות השתולל בבתי המצרים, ניסה עדין פרעה להמשיך ולנהל משא ומתן עם משה על תנאי השחרור, והציב את הדרישה "וברכתם גם אותי". באותו שלב הבין העם המצרי כי מנהיגו מוביל אותו לאבדון, והעם המצרי החליט לשחרר את עם ישראל ללא אישור מלכו: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו כולנו מתים". הכאוס של מכת בכורות יצר גם כאוס פוליטי.
התפוררות זו של השלטון המצרי באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בכך שיחד עם בני ישראל עלו עלה מממצרים גם ערב רב – נתינים מצריים, במעמד כזה או אחר, שספק רב האם היו יכולים לצאת באופן חופשי ממצרים במצב של יציבות פוליטית.
פרעה, שלפי דברינו, נכפה על ידי עמו לשלח את בני ישראל, עט על ההזדמנות הראשונה שניתנה לו כדי לשנות את המצב ולשוב ולשעבד את עם ישראל: "ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר". אלא שהיה ברור לפרעה שבמצבו הפוליטי הרעוע לא יהיה באפשרותו להחזיר את עם ישראל לשלטונו. ראשית נדרשה לו תמיכה של העם במישור האופרטיבי, שכן מספרם של עם ישראל היה רב כל כך שללא שותפות העם המצרי הדבר לא היה מתאפשר. למען האמת, המאזן הדמוגרפי הצריך את תמיכת העם המצרי כבר מהיום הראשון של השעבוד וכפי שנאמר על פרעה הראשון "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו....". לפיכך נדרש פרעה לצאת מגידרו על מנת לשוב ולשכנע את העם המצרי כי טעות חמורה נעשתה על ידם. זו הסיבה לכך שפרעה הוביל את כל המהלך, עמד בראש הצבא, וצירף את העם למרדף.
כיצד הצליח פרעה לשכנע את עמו לרדוף אחרי בני ישראל, זמן קצר לאחר שמצרים חזקה על העם למהר לשלחם מן הארץ? התורה אינה מספרת לנו על כך דבר, אך ניתן להניח שהשיקול הכספי מילא כאן תפקיד גדול, ופרעה הסביר לעם המצרי שללא מרדף אחרי בני ישראל לא יצליחו המצרים לראות בחזרה את כלי הכסף, כלי הזהב והשמלות שבני ישראל שאלו מהם.
וכך סובב מסובב הסיבות את התנהלות העניינים: שעבוד מצרים החל ביוזמת פרעה הראשון אשר גייס לכך את עמו. ה' מפליא את מכותיו בפרעה ובמצרים עד שהעם המצרי מתנער פרעה ושולח את בני ישראל מארצו, וכך מקוימת חלקה השני של ההבטת ה' לאברהם בברית בין הבתרים: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". החלק הראשון של ההבטחה "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" מושג באמצעות שכנועו של פרעה את עמו על כך שהיתה זו טעות חמורה לשחרר את העם וגיוס העם שנעשה לאחר מכן.
עדכוני מכס ורגולציה
