גיל נדל משרד עורכי דין

 

בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

התנהלותו של פרעה מלך מצרים  - לאחר שהוגד לו שעם ישראל ברח - : מעוררות תמיהות קשות:

האחת - מדוע פרעה צריך לשתף את עמו בתובנה על הטעות בשחרור  ישראל ("ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו")? האם אין הוא יכול להוביל את המהלך הצבאי בכוחות עצמו עם עבדיו?

השניה – ובאותו ענין – מדוע הוא צריך לצאת למרדף יחד עם עמו ("ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עימו") אינו מסתפק במרדף צבאי?

השלישית, בהיבט "מיקרו", מדוע פרעה מוביל את המהלך באופן אישי ("ויאסור את רכבו") ואינו מטיל את העבודה על צבאו ומפקדיו?

 

בעקבות הכבדת לבו, התנהגותו של פרעה הפכה לבלתי רציונלית בעליל, דבר שהוביל, בסופו של דבר להתפוררות שלטונו. כבר במכת ארבה הפצירו-הטיחו בו עבדיו "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את אלהיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים"? אך פרעה המשיך בשלו, ובמכת בכורות, עת המוות השתולל בבתי המצרים, ניסה עדין פרעה להמשיך ולנהל משא ומתן עם משה על תנאי השחרור, והציב את הדרישה "וברכתם גם אותי". באותו שלב הבין העם המצרי כי מנהיגו מוביל אותו לאבדון, והעם המצרי החליט לשחרר את עם ישראל ללא אישור מלכו: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו כולנו מתים". הכאוס של מכת בכורות יצר גם כאוס פוליטי.

 

התפוררות זו של השלטון המצרי באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה,  בכך שיחד עם בני ישראל עלו עלה מממצרים גם ערב רב – נתינים מצריים, במעמד כזה או אחר, שספק רב האם היו יכולים לצאת באופן חופשי ממצרים במצב של יציבות פוליטית.

 

פרעה, שלפי דברינו, נכפה על ידי עמו לשלח את בני ישראל, עט על ההזדמנות הראשונה שניתנה לו כדי לשנות את המצב ולשוב ולשעבד את עם ישראל: "ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר". אלא שהיה ברור לפרעה שבמצבו הפוליטי הרעוע לא יהיה באפשרותו להחזיר את עם ישראל לשלטונו. ראשית נדרשה לו תמיכה של העם במישור האופרטיבי, שכן מספרם של עם ישראל היה רב כל כך שללא שותפות העם המצרי הדבר לא היה מתאפשר. למען האמת, המאזן הדמוגרפי הצריך את תמיכת העם המצרי כבר מהיום הראשון של השעבוד וכפי שנאמר על פרעה הראשון "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו....".  לפיכך נדרש פרעה לצאת מגידרו על מנת לשוב ולשכנע את העם המצרי כי טעות חמורה נעשתה על ידם. זו הסיבה לכך שפרעה הוביל את כל המהלך, עמד בראש הצבא, וצירף את העם למרדף.

 

כיצד הצליח פרעה לשכנע את עמו לרדוף אחרי בני ישראל, זמן קצר לאחר שמצרים חזקה על העם למהר לשלחם מן הארץ? התורה אינה מספרת לנו על כך דבר, אך ניתן להניח שהשיקול הכספי מילא כאן תפקיד גדול, ופרעה הסביר לעם המצרי שללא מרדף אחרי בני ישראל לא יצליחו המצרים לראות בחזרה את כלי הכסף, כלי הזהב והשמלות שבני ישראל שאלו מהם.

 

וכך סובב מסובב הסיבות את התנהלות העניינים: שעבוד מצרים החל ביוזמת פרעה הראשון אשר גייס לכך את עמו. ה' מפליא את מכותיו בפרעה ובמצרים עד שהעם המצרי מתנער פרעה ושולח את בני ישראל מארצו, וכך מקוימת חלקה השני של ההבטת ה' לאברהם בברית בין הבתרים: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". החלק הראשון של ההבטחה "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" מושג באמצעות שכנועו של פרעה את עמו על כך שהיתה זו טעות חמורה לשחרר את העם וגיוס העם שנעשה לאחר מכן.