גיל נדל משרד עורכי דין

 

כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

חטא העגל הוכיח באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים כי עם ישראל לא היה מסוגל לעמוד באתגר הרוחני שהציב לו ה', וכשל. הכשלון היה גדול כל כך שלולא תפילתו של משה, היה ה' מכלה את עם ישראל, ומייצר אלטרנטיבה בדמותו של זרע משה.

 

קטסטרופה גדולה מציבה בעקבותיה את השאלה איך ממשיכים הלאה, ואיך משקמים את ההריסות. חטא העגל לא היה שונה בענין זה, אלא שהפתרון שניתן בו היה רדיקלי ביותר.

 

בעקבות חטא העגל נכרתה עם בני ישראל ברית חדשה, באופי ובתוכן שונה לחלוטין מהברית הראשונה של הר סיני, אשר קמה על חורבותיה, והחליפה אותה החלפה מליאה. מהברית הישנה לא נשאר דבר, זולת הזכרונות (שעוד ייעשה בהם שימוש, בספר דברים). וכך, במקום הברית הישנה, שקראנו עליה בפרשות יתרו ומשפטים – "ועתה אם שמוע תשמעו את בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", וכן - "ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם, ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", אנו קוראים בפרשתנו על ברית חדשה שנכרתה בין ה' לבין עם ישראל: "הנה אנוכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים, וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא, אשר אני עושה עימך.... ויאמר ה' אל משה, כתוב לך את הדברים האלה:  כי על פי הדברים האלה  כרתי איתך ברית ואת ישראל".  (ראו ברמב"ן לויקרא כה, א, ובחזקוני לשמות לד, י :"שצריכים היו ברית חדשה על ידי שהפרו ברית ראשונה").

 

ניכר לעין מעמד הכריתה הכל-כך שונה בין שתי הבריתות: בעוד שהברית הישנה נעשתה במעמד פומבי שבו כל העם עמד מול הר סיני, ובהמשך עלו משה, אהרון, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים אל ה' והשתחוו מרחוק, ולאחר מכן עלה נגש משה לבדו אל ה', הרי שהברית החדשה מאופיינת כולה בדיסקרטיות: "ועלית בבוקר אל הר סיני, וניצבת לי שם על ראש ההר, ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר". אכן, הדברים מובנים מאליהם שהרי המעמד הנשגב של הר סיני לא מנע את נפילתה של הברית.

השוני שבמעמד הכריתה משפיע גם על תוכנה של הברית, שכן, בשונה מהברית הישנה שנשענה על מעמד הר סיני, הברית החדשה שלפנינו נעדרת מעמד מכונן, ובהתאם לכך המבנה שלה נעדר עמודי יסוד כדוגמת עשרת הדיברות. כקונטרה לכך, ברית זו מפורטת בהרבה מהברית הראשונה והיא משתרעת על חלקים ניכרים מפרשת קדושים, אמור, בהר ובחוקותי, וכוללת מצוות רבות ומפורטות. בברית זו, עשרת הדיברות פורקו מתוך המעטפת שליכדה אותן, והן שולבו בתוך מארג מקיף של מצוות רבות.  

הסיבה לפירוט הרב של הברית החדשה, ולעקירתם של עמודי יסוד ממנה היא שהברית החדשה קשורה כמובן, ובאופן הדוק, לשכר ועונש, המתלווים לשמירת המצוות. משם הורתה ולידתה. מצד אחד, הפרת הברית תביא לעונש חמור, אך דווקא קיומם של שכר ועונש המלווים את הברית מגנים עליה מפני ביטולה, והפרת הברית אינו מוביל לביטולה של הברית אלא לענישת העם. פירוט רב של מצוות שומר על קיום הברית, ובמקרה של הפרת הברית מאפשר פיצוץ מבוקר, שאינו מחייב את קריסת המבנה כולו. כל זאת, בשונה לברית הישנה  שעיקרה הוא היותו של העם ממלכת כהנים וגוי קדוש, ללא כל שכר נלווה או עונש נלווה. מדברי ה' למשה בפרשתנו למדנו שבמקרה של הפרת הברית (הראשונה)  - הברית נשמטת לגמרי, עם ישראל יכלה, והברית תוקם עם גורם אחר - "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול". הברית החדשה, כאמור, סללה דרך חדשה לגמרי.

 

בתמצית, הברית הישנה היתה משחק "על כל הקופה" – אם עם ישראל מקיים את הברית הוא מגיע לרמה העילאית של קירבה אל ה' והיותו גוי קדוש, ואם הוא מפר את הברית, הוא כלה ואובד. בעקבות חטא העגל התברר שברית כל כך עוצמתית אינה מתאימה לעם ישראל, שכן העם אינו מסוגל שלא לחטוא, וסופו – בעקבות חטאיו ובמסגרת הברית שנכרתה – להתכלות.  לפיכך, נכרתה ברית חדשה, עם מאפיינים המתאימים לרמתו של העם. מברית זו נעדר המוטיב העוצמתי של ממלכת הכהנים והגוי הקדוש והיא מושתתת כעת על מצוות רבות ושכר ועונש.

 

הקטסטרופה של חטא העגל גרמה להסטת המסלול המקורי ולשינוי רדיקלי באופייה של הברית, ובאופיין של מערכות המצוות. אילולא חטא העגל – התורה היתה נראית אחרת. כשנקרא על ההתייחסות למצוות שנאמרו למשה בסיני נדע שהכוונה היא לברית החדשה: היא זו שכוללת את המצוות המפורטות המוכרות לנו. מהברית הישנה נשארו לנו זכרונותיו של המעמד הגדול והנשגב.