גיל נדל משרד עורכי דין

 

בא - מופע יחיד (תשפ"ב)

עוד בנושא
פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]
עוד בנושא
יתרו - זה שאני חושש שלא תצליח - אינו אומר שלא אתן לך סיכוי (תשפ"ב)
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

פרעה נזקק לעשר מכות קשות על מנת שישחרר את בני ישראל ממצרים. עשר מכות. ומשום שמדובר בריבוי אירועים, ממש מתבקש להציג המהלך של עשרת המכות כתהליך מדורג שהביא ליציאת בני ישראל ממצרים.

אלא שבשיאו של התהליך לכאורה, במרווח שבין המכה התשיעית -מכת החושך, לבין הנחתת במכה האחרונה - מכת בכורות, וליתר דיוק - בתפר שבין ההודעה של משה לפרעה על מכתב בכורות לבין ביצוע, אנו מוצאים אמירה ברורה של הקב"ה שקוטעת את כל הרצף ומסכמת את מהלך הדברים עד כה. וכך אומר הקב"ה: "לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים. ומשה ואהרון עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה, ויחזק ה' אל לב פרעה ולא שילח את בני ישראל מארצו". וכאילו אומר הקב"ה - אין קשר בין מה שהיה עד כה למה שיהיה מעכשיו.

הכבדת לבו של פרעה נועדה לשבור את הקונספציה התהליכית, את ההדרגה, את ההבנה שהגאולה של מצרים היא תהליך. לא. לא כך היה בגאולת מצרים. האירוע היה מיידי, בבת אחת, מעבדות לחירות, משעבוד גאולה. אירוע יחידאי אלוהי ללא מגע יד אדם.

האינדיקציות להתמוטטות התהליך ניכרות אצל כל השחקנים שבאירוע: מי ששחרר את עם ישראל היא מצרים כולה ולא פרעה: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים". למרות כל המכות, פרעה לא עובר שום תהליך והוא לא משחרר את בני ישראל, גם לא במכת בכורות. מצרים משחררים.

ולא רק זה אלא שאת המכה האחרונה לא מכה משה רבנו, אותו משה רבנו שהיה שותף לכל המהלכים הקודמים. את מכת בכורות נותן הקב"ה באופן בלעדי.

וגם עם ישראל, שראה את המכות ויכול היה לנסות דבר אחד או שניים בעצמו, לא עושה דבר. אפילו במכת החושך, שמצרים כולה שותקה לשלושה ימים, לא ניסה עם ישראל לברוח.

השחקנים עיקריים – פרעה, משה ועם ישראל, שותקו כולם, נפלטו מהתהליך הקודם, שהוביל בעצם למקום ללא מוצא. הזירה נותרה לבורא עולם להוציא בידו החזקה ובזרועו הנטויה, לבד, את עם ישראל ממצרים.

האם זהו המודל של כל הגאולות? האם כך תהיה גאולת האדם? האם תמיד המעבר חייב להיות מיידי, מחושך לאור, מרע לטוב? לא בהכרח. גאולת מצרים היתה אירוע מכונן, שבא להציג לעולם כולו את מנהיג העולם. משם, כפי שנראה בפרשיות הבאות, התנהלו הדברים דווקא באופן טבעי, באופן תהליכי.