מדוע אתה מכין את דברי התורה לפרשת השבוע, שאלו אותי. ואני חושב שפרשת השבוע שלנו, פרשת בשלח, תוכל לתת לנו את התשובה.
נתקלתי באמרה חכמה ויפה: סיפורים טובים קורים לאנשים שמספרים אותם. ראיתי שייחסו אותה לתוקידידס או לאיירה גלאס או לפול אוסטר. ועליה כתב הרב יעקב נגן שכנראה שסיפורים קורים גם לעמים שמספרים סיפורים. הצד הסיפורי של יציאת מצרים התחדש, כתב הרב נגן, כדי שיהיה סיפור לספר, והסיפור הזה שסופר לאורך הדורות הוליד סיפורים חדשים, כשכל דור ודור קורא את
הרב נגן מפנה לדבריו של הרב יונתן זקס שהיה הרב הראשי של אנגליה, ומהדמויות המרכזיות של אנשי הדת בדורנו, ונפטר לפני כשנה מקורונה. הרב זקס מספר על שני עמים בעולם הקדום שחיפשו את הנצח והשיגו אותו. המצרים השיגו את הנצח על ידי בניית הפירמידות, שנועדו לנצח את הזמן ושניצבות עד היום הזה במצרים.גם בני ישראל מצאו את הדרך אל הנצח, אומר הרב זקס, אולם בדרך שונה. כבר בנאום הראשון של משה לעם, עוד לפני שהסתיימה יציאת מצרים, הפציר בהם משה לספר לדורות הבאים את מה שראו עיניהם. ומאז, כל דור קיים את צוואתו של משה. הסיפורים והמסורות של עם ישראל הם אלו שמנצחים את הזמן.
ובאמת, אין כמו יציאת מצרים כדי לספר סיפור גדול מהחיים, סיפור מכונן, שסיפק השראה וכיווני דרך לאורך ההיסטוריה. כך, למשל, בדוגמא פנסטסטית בת זמננו, חזר גדול הנאבקים על החופש ועל שיוויון הזכויות, מרטין לותר קינג, אל יציאת מצרים, וקרא: "ישנומשהו בנשמה שזועק לחופש. ישנו משהו עמוק עמוק בתוך נפשו של כל אדם שמבקש את ארץ כנען. אנשים אינם יכולים להסתפק במצרים, ובשלב כלשהו הם נעמדים וזועקים להגיע לארץ כנען... לפני שתגיעו לכנען יהיה לכם ים סוף לחצות, יהיה את הלב הכבד של פרעה להתעמת איתו, ויהיו הרי הרוע וגבעות הגורל שבמדבר להתמודד עמם". כך קרא מרטין לותר קינג את יציאת מצרים, וכך הוא הביא אותה אל ההווה.
עם ישראל שלנו, העם בעל היסטוריה של אלפני שנים, מקיים את הדרך אל הנצח באמצעות הסיפור, סיפור על המסורת שלנו, סיפור על ההיסטוריה שלנו. אנו מביאים את העבר אל ההווה, ואנוקוראים את ההווה לאור העבר. אני שמח לתרום תרומה קטנטנה לרצף המופלא והמיוחד הזה.
עדכוני מכס ורגולציה
