גיל נדל משרד עורכי דין

 

פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)

עוד בנושא
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]
משפטים – אבולוציה, דונם ועז (תשפ"ב)
עוד בנושא
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
בא - מופע יחיד (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

פעם אחת, לפני הרבה שנים, בבית הספר היסודי, התמניתי לאסוף כספים עבור מסיבת פורים. הכספים נאספו בהצלחה רבה. אספנו הרבה כסף. בסוף ביקשה ממני המורה להכין דו"ח כספי מסודר. לא הבנתי מה היא בדיוק רוצה. מה זה דו"ח כספי? מה כתוב בו? למה הוא נועד? החלטתי שאשאל את אבא שלי.

ואבא שלי הפנה אותי לפרשת השבוע שלנו, פרשת פקודי. כי בפרשת פקודי מתואר דו"ח כספי קדום, קדום מאד, אולי הראשון בהיסטוריה.  ודו"ח זה מספק מידע מפורט על התרומות של בני ישראל להקמת המשכן, וכמות הזהב והכסף והנחושת ושאר החומרים שנאספו.

כך, למשל, ביחס לכסף-  silver  - שנאסף נאמר כך: וכסף פקודי העדה מאת ככר, ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש. בקע לגֻלגלת מחצית השקל בשקל הקדש, לכל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה, לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת, מאת אדנים למאת הככר, ככר לאדן. ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים - עשה ווים לעמודים, וצִפה ראשיהם וחִשק אתם.

ומי נתן את הדו"ח הטכני והמפורט הזה? לא מדובר בדיווח של גובה כספים לדרג שמעליו. את הדיווח הזה מסר משה רבנו, נביאו של הקב"ה, אל הדרג שמתחתיו. אל עם ישראל.

עו"ד יעקב פוטשבוצקי כתב שאם ננתח את הדוח במונחי ימינו נוכל ללמוד ממנו עקרונות יסוד דיווח על כספים. וכך הסביר עו"ד פוטשבוצקי.

ראשית, קיימת חובת דיווח מצד הגזבר. ולא משנה אם הגזבר הוא האדם הנאמן ביותר, אפילו משה רבנו, שעליו יעיד הקב"ה "בכל ביתי נאמן הוא", - עדין חייב להגיש דו"ח. ולא רק שמשה לא ביקש לפטור את עצמו מחובת הגשת דוח, אלא נתן דוגמה אישית לבאים אחריו.

שנית, בדו"ח של משה רבנו מיושם היטב עקרון הגילוי הנאות. כל הנתונים ניתנים לאימות. מספר המתפקדים, הגבייה האחידה של מחצית השקל מכל אדם ומספר האדנים. אפילו מספר הווים נרשם בדוח, למרות משקלם הכולל הזניח (כמחצית האחוז), אף שיכול היה משה לכללם בסעיף "שונות".

שלישית, בדו"ח של משהרבנו נשמר האיזון בין מקורות לשימושים, בין הכנסות להוצאות. וזאת באמצעות שימוש ביחידת מדידה זהה בשניהם.

רביעית, יחידת המדידה היא מוניטרית – כספית, ולא אחרת. דבר זה נראה לנו היום מובן מאליו, אך לא היה מובן בימי משה רבנו.

חמישית, כל הדברים שאמרנו שהקפיד עליהם משה רבנו נעשו במסגרת תפקודו של "מלכ"ר" (מוסד ללא כוונת רווח) או "הֶקדש", שהרי בניין המשכן לא נעשה למטרת רווח

או פרנסה כאלו או אחרים של משה רבנו ומשפחתו. ובכל זאת – משה רבנו הפיק דו"ח מסודר. גם כשלא מדובר בכוונת רווח.

וכך מספק לנו משה רבנו דוגמא אישית של שקיפות, מקצועיות, הוגנות ואחריות כלפי כספי הציבור.