עו"ד רותם וירניק, עו"ד גיל נדל
לא אחת נתקלות חברות אחסנה (מחסנים רשויים, מסופים ועוד) בתופעה של לקוחות שנוטשים סחורה במחסנים, ומותירים אחריהם חובות אחסנה גבוהים שהצטברו במשך תקופת האחסנה המוסכמת וממשיכים להצטבר גם לאחריה, כל עוד הסחורה נותרת בידי חברת האחסנה. במאמר זה, נסקור בקצרה מספר פתרונות שניתנו בחקיקה ובפסיקה למצב זה.
חוזה אחסנה
ראוי להבהיר, כי עוד קודם לתחילת האחסנה, חברת האחסנה יכולה להגן על עצמה ולצמצם את נזקיה, באמצעות חוזה אחסנה מסודר, המגדיר, בין היתר, תקופת אחסנה קצובה, דמי אחסנה חודשיים, מועדי תשלום, שיעורי ריבית שיחולו בגין פיגור בתשלומים, אחריות חברת האחסנה לשמירת הטובין ומגבלותיה, הן בתקופת ההסכם והן לאחריה, ואפשרות לחברת האחסנה לעכב את הטובין ולמכור אותם תוך תקופה סבירה לאחר מכן, במידה והלקוח לא יפרע את מלוא חובותיו כלפיה.
חוזה אחסנה מכתוב ומסודר הינו אינטרס גם של היבואן, שכן חוזה כזה מאפשר לו להיערך מראש לשחרור הטובין ולמכירת הטובין, תוך אפשרות שקלול עלויות האחסנה. חוזה כזה גם מונע אפשרות של העלאות תעריף אחסנה שרירותיות, גביית ריביות חריגות, הטלת קנסות בלתי ידועים מראש וכיו"ב.
ראוי לציין, כי היות ועל פי רוב, מדובר בחוזה סטנדרטי שנוסח ונכתב ע"י חברת האחסנה ובתנאים שנקבעו על ידה, ללא אפשרות למו"מ ומיקוח ע"י הלקוחות, ככל שישנם בחוזה כזה סעיפים העשויים להתפרש ביותר ממובן אחד, הם יפורשו תמיד כנגד המנסח - דהיינו כנגד חברת האחסנה. יתרה מכך, תנאים מקפחים, דרקוניים ובלתי הגונים בעליל עלולים להיפסל מחמת היותם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
אבני דרך לבחינתם של תנאים שניתן ולא ניתן לקבוע בהסכם אחסנה, ניתן למצוא בפסק הדין ובהחלטות בית הדין לחוזים אחידים בירושלים בע"ש (י-ם) 5133/98. בפסקי דין אלה נבחנה בקשתן של אמנה, מחסני סבירסקי, וגב- ים לאישור חוזה אחיד בדבר מתן שירותי אחסנת טובין במחסני ערובה רשויים, לפי פקודת המכס.
אחת הדרכים שנידונה בפסק הדין האמור, להתמודדות עם נושא חובות האחסנה הבלתי נפרעים, הינה קביעה מפורשת בחוזה, שאם לא יוציא המפקיד את הסחורה מהמחסן בתום תקופת ההפקדה או אם לא ישלם בתום תקופת ההפקדה את כל התשלומים המגיעים ממנו לחברה, יש לראות בסחורה כסחורה שהופקדה בידי חברת האחסנה כמשכון, והחברה תהיה רשאית לממשה, באמצעות צו של בימ"ש או ראש הוצל"פ.
הודעה למפקיד על קיומם של חובות אחסנה
במידה ואין בין הצדדים חוזה בכתב המסדיר את אופן פירעון חובות האחסנה, בשלב הראשון ועל מנת להבהיר את מצב הדברים, תמיד מומלץ לפנות ללקוח בפניה בכתב, הכוללת פירוט של עלויות האחסנה שנצברו עד כה לרבות ריבית ושל אופן חישוב עלויות האחסנה מנקודה זו ואילך, ודרישה מפורשת מן הלקוח לפרוע את כל חובותיו ולשחרר את הטובין לאלתר. כמו כן ניתן לציין במכתב זה, כי במידה והסחורה לא תשוחרר בתוך X ימים, חברת האחסנה לא תישא עוד באחריות לאבדן הסחורה או לנזקיה.
חשוב לציין, כי הסרת האחריות מחברת האחסנה, כפופה בכל מקרה להוראת סעיף 11 לחוק השומרים, ממנה עולה, כי במידה וחברת האחסנה זכאית הייתה לסיים את הסכם האחסנה ועשתה את כל המוטל עליה כדי להביא לתשומת ליבו של בעליה כי עליו לשחרר את הסחורה, יהא מעמדה של חברת האחסנה כשל שומר חינם, דהיינו חברת האחסנה תישא באחריות לאבדן הסחורה או לנזקים שייגרמו לה, אך ורק אם הללו נגרמו כתוצאה מרשלנותה.
מנגד, על מנת "להיפטר" מהסחורה באופן סופי, יהיה על חברת האחסנה לפנות לבית המשפט (ראו בחלקו השני של המאמר).
בשלב זה, ראוי ורצוי כי היבואן/ המפקיד ישיב בכתב להודעת החברה ויעלה במסגרת תשובתו את כל הטענות העומדות לו כנגד טענות החברה, לרבות לגבי גובה החוב, משך האחסנה, עלויות האחסנה המוסכמות, הסכמות והבנות שגובשו בין הצדדים בע"פ, טענת קיזוז וכיו"ב. בהיעדר טענות הגנה כלשהן כנגד הדרישה, מומלץ ליבואן לנסות ולהגיע להסדר כספי עם חברת האחסנה, שיאפשר לו את שחרור הטובין וצמצום חובות האחסנה.
מכל מקום, במידה ולא נכללה בהודעת חברת האחסנה הודעה על עיכוב הטובין עד לפרעון החובות, רצוי ומומלץ לפנות באופן מיידי לחברת האחסנה, ולפעול לשחרור הטובין.
בחלק הבא של המאמר נדון באפשרות הגשת תביעה לחוב אחסנה, ובזכות העיכבון העומדת לרשותה של חברת האחסנה.
לראש העמוד