עו"ד יעל נגר, עו"ד גיל נדל
אחד הנושאים בתחום הסחר הבינלאומי לגביו קיימת רגולציה בינלאומית, שאינה בגדר מיסים או היטלים, הינו נושא חיטוי אריזות העץ. כידוע, אריזות עץ (משטחים, ארגזים, כלובים ועוד) עלולות להכיל חרקים ותולעים המזיקים לצומח. מזיקים אלה אף עלולים להתפשט מאריזות העץ לעצים אחרים, להתרבות ולגרום לנזקים מהותיים לעצים, ליערות ולתעשיות העץ. למניעת נזקים סביבתיים אלה הותקן תקן בינלאומי לטיפול בסחורות עץ מיובאות הקרוי בשם ISPM 15. תקן זה חל במדינות רבות בעולם, ביניהן ארה"ב, קנדה, ניו-זילנד, האיחוד האירופאי, סין ועוד.
ISPM 15הינו תקן בינלאומי לאמצעים פיטוסניטריים המכיל כללים הנוגעים לטיפול וסימון אריזות עץ בענף הסחר הבינלאומי. תקן זה מציין את הצעדים הפיטוסניטריים הנדרשים להקטנת הסיכון שבהפצת מזיקים המצויים באריזות עץ, וכולל שני אלמנטים מרכזיים: טיפול באריזות עץ וסימון אריזות עץ.
הטיפולים באריזות העץ, על פי התקן, יכולים להיעשות בשתי דרכים אפשריות. האחת, באמצעות טיפול בחום הכולל חשיפתו של מרכז העץ לטמפרטורה של 56 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות לפחות, והשנייה, באמצעות טיפול בגז כימי מסוג מתיל ברומיד, המשמש לפעולות הדברה שונות. טיפול זה כולל עישון העץ במתיל ברומיד בריכוז מסוים במשך 16 שעות במינון שנקבע בהוראות החוק. תוקפם של טיפולים אלה אינו פג, ומשנעשה טיפול בעץ אין צורך לחזור ולבצע טיפול נוסף בעתיד. עם זאת, אם נעשה שיפוץ כלשהו בעץ או אם נוספים חלקי עץ חדשים, חובה לבצע טיפול וסימון נוסף.
יש לציין, כי התקן אינו מתייחס לעץ שעבר עיבוד תעשייתי, כגון: סיבית, לבידים, MDFולוחות מעץ שנגרס לגודל קטן מ-6 מ"מ ועבר בתהליך ייצורו הדבקה, לחץ גבוה וחום.
תקן ISPM 15בנוגע לחיטוי וסימון אריזות עץ החל להיות מיושם בישראל החל מ-1 לאוקטובר 2009. מדינת ישראל התקינה בתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט-2009, תקנה המחייבת את כל היבואנים לבצע חיטוי באריזות ומשטחים העשויים מעץ, בהתאם לתקן הבינלאומי ISPM 15. על פי תקנה זו, כל חלקי עץ המלווים משלוח מסחרי שנועדו לתמוך, להגן או לשאת תוצרת חייבים לעבור טיפול איוד או טיפול חום לפני כניסתם לישראל. טיפול זה ייעשה בחו"ל ובפיקוח הגוף המוסמך לאשר אותו במדינת הייצוא.
הגוף הרשמי בישראל המוסמך לאשר עמידה בתנאי התקן הוא השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ("השירותים להגה"צ"). בידי השירותים להגה"צ הסמכות לאשר את הגורם המטפל, לאפשר שימוש בסימון ולבקש חומרי אריזה מעץ לפני היצוא לבדיקת עמידתם בתנאי התקן.אישור ביצוע טיפול במוצר ייעשה על ידי החתמת המוצר בחותמת המתאימה לתקנה הבינלאומית 15 ISPM.
כידוע, הטיפול המועדף מבחינת השמירה על איכות הסביבה הינו הטיפול בחום, שכן מתיל ברומיד הנו אחד החומרים הפוגעים בשכבת האוזון. על פי הערכות מומחים, בחיטוי טובין נפלטים לאטמוספירה כ-80% מכמות המתיל ברומיד שנצרכה. עובדה זו גרמה לפעילות בינלאומית לביטול או לצמצום השימוש בחומר זה. כך, ביום 18.9.2008, התקבלה החלטה בקהילה האירופאית האוסרת את השימוש במטיל ברומיד החל מיום 18.3.2010 (Article 4(6) of Directive 91/414/EEC). החלטה זו גורמת בעיות רבות ליצואן האירופאי, שכן לעומת אפשרויות הטיפול הקיימות בתקן 15 ISPMנותרה לו אך ורק אפשרות טיפול אחת - טיפול בחום. נכון להיום, אף אין אישור לחומר גז כלשהו כתחליף למתיל ברומיד. יש לקוות כי היצואנים האירופאים יקימו זעקה גדולה שתגרום לזירוז תהליך אישור חומר חלופי מתאים ושינוי התקן בהתאם.
בכל הנוגע למדינת ישראל, יש לציין כי זו חתמה על פרוטוקול מונטריאול בשנת 1992, שבמסגרתו נבחן הצורך בצמצום או בביטול השימוש במתיל ברומיד. הפרוטוקול גובש במסגרת אמנת וינה – אמנה בינלאומית להגנה על שכבת האוזון. במסגרת הפרוטוקול נקבע כי כל המדינות החתומות יפסיקו לחלוטין את השימוש במתיל ברומיד עד שנת 2005, למעט בשימושים המוגדרים כקריטיים או פטורים מאישור. מדי שנה פונות חלק מן המדינות החתומות על הפרוטוקול, ובהן ישראל, לוועדה המקצועית מטעם האו"ם, וזו מאשרת את מכסת השימוש במתיל ברומיד המיועדת לצרכים קריטיים שלהן. יתירה מכך, על פי הפרסומים השונים, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשימוש לנפש במתיל ברומיד.
מדינת ישראל, בניגוד לקהילה האירופאית, אומנם אינה אוסרת את השימוש במתיל ברומיד לטיפולי הסגר צמחים, ועל כן טיפול באריזות העץ אפשרי, בהתאם ללשונו של תקן 15 ISPM, גם באמצעות טיפול בחום וגם באמצעות טיפול במתיל ברומיד. עם זאת, נראה כי היצואנים הישראליים צריכים גם הם לפעול לזירוז תהליך אישור חומר חלופי לחיטוי עץ ולשינוי התקן בהתאם, שכן לאור הרוחות המנשבות בעולם, ברור כי לא נותרו להם עוד שנים רבות עד אשר גם מדינת ישראל תאסור לחלוטין את השימוש בחומר זה.
עדכוני מכס ורגולציה
