על בטחון ויציבות בסחר הבינלאומי – מסע בעקבות החקיקה והפסיקה במדינת ישראל

מאת: עו"ד גיל נדל

הבטחון והיציבות הם נשמת אפו של הסחר הבינלאומי. אין מדובר רק בהיבט הפיזי של המסחר, על פיו עיסקאות מכר טובין יתבצעו רק אם לצדדים יהיה בטחון כי הטובין יגיעו ליעדם, אלא גם בהיבט המשפטיים של העיסקה: צדדים היושבים במדינות שונות והקושרים עסקאות מכר שנלוות להן עסקאות הובלה ועסקאות מימון יחפשו סביבה משפטית אחידה, בטוחה ויציבה, שתבטיח מקסימום וודאות למילוי התחייבויות הצדדים ואכיפתן.

המחוקק הישראלי ובתי המשפט במדינת ישראל, היו ערים לצורך הנ"ל בביטחון וביציבות בסחר הבינלאומי, והביעו דעתם במספר עניינים. נסקור את העיקריים שבהם:

חוק מכר טובין בינלאומי 

חוק מכר טובין בינלאומי תש"ס - 1999 הינו דבר חקיקה חשוב ביותר ליבואנים ויצואנים העוסקים ברכש/מכר של טובין. החוק מאמץ לתוכו את אמנת וינה למכר טובין בינלאומי (CISG), ומשמש מעין "ברירת מחדל" לסוגיות המשפטיות הכרוכות בפרשנות חוזה מכר הטובין, ובסוגיות אחרות הקשורות למכר הטובין. הוא בוודאי חל על עסקאות בין צדדים שמקום מושבם במדינות החתומות על האמנה (ובמקרים נוספים, שמחמת מורכבות הענין - לא נכנס אליהם). במידה והצדדים לא סיכמו ביניהם תנאים מסויימים - יחולו הוראות החוק והאמנה. בין השאלות הנידונות בחוק: האם מוכר יכול לחזור בו מהצעה שנתן, ובה ציין כי ההצעה תקפה ל - 30 יום? אם הצדדים לא סיכמו ביניהם שהסחורה שתסופק תהיה נקייה מכל קנין רוחני של צד שלישי - מה רשאי המוכר לספק? מהי ברירת המחדל אם הצדדים לא ציינו שום מונח INCOTERMS, האם העסקה תהיה בתנאי EX-WORKS, FCA, CIF, DDP או תנאי אחר? ועוד. 

מטרתם של האמנה והחוק הינה ליצור, ככל האפשר, הרמוניה ואחידות בסחר הבינלאומי של טובין, ולמנוע תופעה של מגדל בבל משפטי בתחום זה. 

סעיף 7(א) לאמנה הדגיש את החשיבות באחידות ביישום האמנה, וקבע כי :

"אמנה זו תפורש בשים לב לאופייה הבין-לאומי, לצורך לקדם אחידות בתחולתה ולשמירת תום לב בסחר בין-לאומי"

גם בית המשפט העליון, בהתייחסו לחוק מכר טובין בינלאומי בגירסתו הישנה, קבע כי: 

"חוק המכר הבינלאומי, עניינו בעיסקאות בינלאומיות שבהן הוודאות  המשפטית  היא  בעלת  חשיבות רבה. עצם חקיקתו של החוק נועדה ליצור בטחון משפטי בדרך של יצירת אחידות ומניעת החלת דיניה הפנימיים של כל מדינה  ומדינה" 

נציין כי לחוק מכר טובין בינלאומי מוקדש אתר אינטרנט מקיף, ע"י ד"ר אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן, שכתובתו http://www.biu.ac.il/law/cisg/indexHeb.htm 

אשראי דוקומנטרי 

ענייני האשראי הדוקומנטרי אינם מוסדרים בחוק הישראלי ואף לא באמנה שישראל חתומה עליה, אלא בנוהג שפותח על ידי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), המוכר בשם UCP500 (The Uniform Customs and Practice for Documentary Credits)), אשר מעוגן כדבר שבשגרה במכתבי אשראי דוקומנטרי המונפקים ע"י הבנקים. 

בית המשפט העליון נדרש, באחר המקרים, לשאלה האם צד שלישי יכול לעקל אשראי דוקומנטרי שפתח צד אחד (יבואן) לטובת צד שני (יצואן), וקבע כי רק במקרים חריגים יוטל עיקול שכזה. מעניינת במיוחד ההנמקה שניתנה ע"י בית המשפט: 

"מערכת המסחר הלאומית והבינלאומית - ובעצם: בכל יחסי-אנוש שהם - פועל יסוד, ריאגנט, שאינו בר-מישוש, שאינו נראה ושאינו נשמע; ואולם אותו ריאגנט - כנישמת החי שאיש לא ידע את מקומה - הוא המפעיל והמחיה את המערכת; הוא המדבק את חלקי המערכת אלה-אל-אלה; הוא המאפשר זרימה שוטפת ובלתי-מופרעת של כספים ושל סחורות ממדינה למדינה. שמו וכינויו של אותו ריאגנט הוא אֵמוּן ותחושת הביטחון - אמון ותחושת ביטחון בין הבנקים, ביניהם לבין עצמם, ותחושת ביטחון ואמון בין הבנקים לבין לקוחותיהם. יסוד זה של אמון ותחושת ביטחון, אין הוא יסוד מוֹדוּלָרִי. בנוי הוא מעשה מיקשה. פגעת בחלקו האחד - פגעת בכולו, ואפקט הדומינו יפעל במלוא עוזו. ...

אותו אמון ואותה תחושת הביטחון - שהם כה חיוניים למערכת - עלולים לספוג מכה אנושה אם אך יינתן לצד שלישי - מעשה שיגרה - להטיל עיקול על כספי אשראי דוקומנטרי.  ....

דעתנו היא - על יסוד כל אותם שיקולים שהעלינו ואשר נלאֵינוּ מחזור עליהם שוב בפרוטרוט - כי היקף הסמכות והזכות היקף מצומצם הוא, בעיקר בשל הָרָעָה שעיקול יכול להמיט על הצדדים לעיסקה, על צדדים שלישיים, על הבנקים ועל חיי הסחר הבין -מדינתי"

הובלה ימית והובלה אווירית 

מדינת ישראל הצטרפה לאמנות הבינלאומיות העוסקות בהובלת טובין בים (אמנת האג משנת 1924, כללי ויסבי משנת 1968), ואימצה אותן בחקיקה (פקודת הובלת טובין בים). גם בתחום התובלה האווירית אימץ המחוקק הישראלי (חוק התובלה האווירית, תש"ם-1980) את אמנת ורשה משנת 1929, לרבות הפרוטוקול הרביעי של מונטריאול משנת 1975. 

היציבות והביטחון הנחוצים לסחר הבינלאומי היו לנגד עיניהם של בתי המשפט בישראל גם בסוגיות הנוגעות להובלה. כך למשל, פסק בית המשפט העליון בכל הנוגע לתקופת ההתיישנות המקוצרת בהובלה ימית (שנה אחת) כי: 

"בבוא בית המשפט לקבוע את הפרשנות הראויה לביטוי Unless A Suit Is Brought... שבסעיף III(6) לכללים, כמו גם בכל מקרה אחר בו בית המשפט נדרש ליישם כללים שמקורם באמנות ובמסמכים בינלאומיים, עליו לתת משקל רב לשיקול של האחדת הדין, בעיקר בנושאים הקשורים לתובלה ולמסחר בינלאומיים" 

הרחבה של תחולת עקרון הבטחון והיציבות  

עד כה ראינו כיצד בא לידי ביטוי עקרון הבטחון והיציבות בדברי חקיקה ספציפיים. ואולם, בית המשפט העליון היה נכון להרחיב את תחולתו של עקרון הבטחון והיציבות, עד כדי כך שמי שאינו פועל על פי הנהלים המקובלים, ופוגע בביטחון וביציבות בסחר הבינלאומי, עלול להיחשב כפועל ברשלנות וכתוצאה מכך - לחוב בנזיקין.   

באותו מקרה, דובר בסוכן המכס שטיפל בשחרור טובין, תוך שידע כי הטובין משוחררים שלא כנגד שטר מטען מקורי, ואף ערך מכתבי ערבות כתחליף לשטרי מטען מקוריים. בית המשפט קבע כי פעולתו של סוכן המכס לא היתה תקינה, הן בכך ששחרר את רשומון היבוא שלא עפ"י חשבון ספק מקורי, והן בכך שידע אודות הוצאת פקודת מסירה ללא שטרי מטען מקוריים, והמשיך בכל זאת בתהליך, ביודעו שהוא נוהג שלא לפי הנורמה המקובלת.  

בית המשפט הסביר מדוע יש להטיל אחריות על סוכן המכס: 

"סוכן מכס אינו פועל בחלל הריק. הוא מודע לנורמות הקיימות בענף, לנוהגים, לכך שזכויות צד ג` אמורות להפגע במידה הוא אינו נוהג בנאמנות וביושר, לכך שהמדובר בסחר בינלאומי. גם הוא יכול להעלות על הדעת את הנזק המסחרי-כלכלי העלול להגרם לא רק לצד קרוב או רחוק אלא גם למדינה, אם יצא הקול שאינה מקפידה לשחרר שחרור טובין לפי הוראות הדין ושטרי המטען, ובניגוד לנוהגי שחרור נורמטיביים ידועים. על הסדרים בינלאומיים יש להקפיד הקפדת יתר, באשר הם אמורים להביא בטחון במסחר הבינלאומי, בקשר בין האנשים והמדינה, ולשמור על זכויות הצדדים. אין ליצור בהם הסדרים "פנימיים" לא בטוחים, ללקוחות מועדפים, שסיכון רב בצידם. הסדרים אלו אינם ידועים לכל הצדדים לעיסקה, וספק אם היו מקובלים עליהם אילו ידעו עליהם בזמן אמת." 

"פעולות אלה (=שביצע סוכן המכס - ג.נ.) אינן בגדר הנורמה של אנשי מקצוע סבירים והגונים; הם חריגה ופגיעה בחובת אמון שהם חייבים הן מכח תפקידם, הן מכח הדין, ובמיוחד מכח היות נורמה זו גם בגדר נוהג בינלאומי, ואבן יסוד לעקרון ההסתמכות על חיובי צדדים ובעלי מקצוע בסחר הבינלאומי. ... 

המדיניות המשפטית הנאותה, בהתיחס למהות תפקידו של עמיל המכס, ולתפקיד שהוא ממלא בסחר הבינלאומי ובעזרה לשמור על נורמות שחרור מקובלים וידועים, - מחייבים הטלת אחריות קונקרטית במקרה הנוכחי"