תביעות נזיקין
בעקבות השביתות במשק בחודשים האחרונים, נדרשנו לשאלה האם יכולים תעשיינים, יצואנים ויבואנים, אשר ספגו נזקים שונים כתוצאה מן השביתות, לתבוע את הגופים השובתים בגין נזקים אלו ?
פסק הדין בעניין מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ` ציזיק (ע"א 593/81, פ"ד מא(3)169) הנו פסק הדין המנחה והמרכזי בנושא היחס בין זכות השביתה לבין זכויות אחרות, נוגדות, המוגנות באמצעות דיני הנזיקין. בית המשפט העליון קבע כי לחירות השביתה ישנן מגבלות, וכי לשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להפגע מהשביתה.
עובדות פסק הדין בתמצית:
במהלך שביתה שהכריז האיגוד הארצי לקציני-הים בצי-הסוחר הישראלי, סרבו קציני הים להיענות להוראות מנהלת נמל חיפה להעתיק ממקומן שתי אוניות מכולות, שעגנו ליד רציף המכולות בנמל חיפה, למרות שמטענן כבר נפרק. אוניות אלו היו בבעלות החברות שבהן היו מועסקים קציני הים השובתים. הרציף בו עגנו שתי האוניות היה היחיד בנמל חיפה שנועד לפריקת מכולות, ואף אוניה אחרת לא יכלה לפרוק את מטענה. כתוצאה מכך נאלצו האוניות שנשאו את סחורות התובעים לשוב לנמל המוצא שלהן בנפולי, והמכולות הגיעו לארץ באיחור רק בתום השביתה. התובעים נדרשו לשלם תשלומים גבוהים יותר לבעלי האוניות, ותבעו מהשובתים לשלם סכומים אלו.
השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט העליון הינה האם יש להטיל על השובתים את נזקי השביתה. האם יש לבעלי המטענים עילת תביעה נזיקית כלשהי נגד השובתים, או שמא עומדת לשובתים חסינות מחמת השביתה.
חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים:
ראשית, נדרש בית המשפט לשאלות היסוד הקובעות הצלחה בתביעה עפ"י עוולת הרשלנות: (1) קיומה של חובת זהירות. (2) הפרת חובת הזהירות. (3) קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מן ההפרה.
בית המשפט דן באיזון בין זכות השובתים לשבות לבין זכותם וחירותם של היבואנים ודומיהם לעסוק במקצועם ולקבל את השירותים הלגיטימיים המוקנים להם ע"י רשויות המדינה על פי דין.
בית המשפט ביסס לראשונה את האפשרות לתבוע נזקי שביתה בעילת רשלנות. בית המשפט קבע כי קיימת חובת זהירות בגדר עוולת הרשלנות מצד השובתים כלפי אדם אחר, שאינו מעבידם, על נזק שגרמו לו במהלך השביתה.
בית המשפט ציין מספר דוגמאות בהן אין ספק כי קיימת חובת זהירות שכזו. אין חולק כי רופא שכיר המקבל ידיעה כי ההסתדרות הרפואית אליה הוא משתייך הכריזה על שביתה, המשאיר את החולה על שולחן הניתוחים והחולה נפטר, יש ליורשיו תביעה נזיקית כנגד הרופא.
דוגמא נוספת: במהלך שביתה חוסמים השובתים צומת דרכים מרכזית, וכתוצאה מכך משתהה אחד הנוסעים בדרך שעות מרובות ונגרם לו נזק באבדן עסקה רבת ערך. דוגמא נוספת: ביתו של התובע עולה באש, הוא מזמין את הכבאים כדי לכבות את האש, אך נבצר מהכבאים להגיע הואיל ואיגוד מתחרה של כבאים הכריז על שביתה ומונע מהכבאים שהוזמנו לכבות את האש.
בית המשפט העליון קבע כי במקרה הנוכחי השובתים הפרו את חובת הזהירות שלהם. הם ניסו להשיג על גבם של היבואנים הטבות שכר ותנאי עבודה מבלי להתחשב כלל בתוצאות. הם חזו את הנזק אשר צפוי היה להגרם ליבואנים והתכוונו לכך שאותו צד שלישי יינזק.
עוד הוסיף ביהמ"ש כי השובתים יכלו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה.
שאלת הנזק:
1. נזק כלכלי - חידוש נוסף בפסק הדין מתייחס לכך כי הנזק שנתבע ע"י התובעים הינו נזק כלכלי.בעלי המטען לא תבעו על גרימת נזק פיזי למטען, אלא תביעתם התבססה על נזק כלכלי שנגרם להם עקב ייקורה של ההובלה. פרופ` נילי כהן במאמרה המנתח את פסק הדין ("נזקי שביתה, הרשלנות הזדונית, הנזק הכלכלי וגרם הפרת חוזה", עיוני משפט י"ד, 173) מסבירה כי בית המשפט התגבר על מכשול זה והכיר גם בתביעה של נזק כלכלי מכח עוולת הרשלנות זאת מבלי להדרש כלל לסוגיה בעייתית זו.
2. נזק עקיף - נושא נוסף שבא לידי ביטוי בעקיפין בפסק הדין הנו שאלת הנזק העקיף. במצב של נזק כלכלי עקיף גורם מעשה בלתי חוקי נזק לנפגע ישיר. אולם התובע אינו הנפגע הישיר, אלא מי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה מן הנזק.
במקרה של מפעלי רכב אשדוד קציני הים סירבו להיענות להוראות מנהלת חיפה להעתיק ממקומן שתי אוניות מכולות שמטענן כבר נפרק. הנפגע הישיר מסירוב זה היה בראש ובראשונה בעל השליטה בנמל דהיינו המדינה. כל שאר הגורמים בשרשרת הנם ניזוקים עקיפים. פסק הדין טיפל בסוג אחד של נפגעים עקיפים (בעלי המכולות שכניסתן לנמל נחסמה). ואולם ייתכנו תובעים נוספים כגון: מי שהתקשר בחוזה הובלה עם בעלי האנייה שדרכה לנמל נחסמה ונמנע ממנו לקבל את הקיום החוזי במועדו עכב עיכוב האניה בנמל. או מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים לרכישת הטובין שבמטען. פרופ` נילי כהן מניחה כי לא כל נפגע עקיף מעין זה רשאי לתבוע. בפועל, ביהמ"ש לא שלל את עילת התביעה של בעלי המטענים בשל חשש פוטנציאלי מריבוי ניזוקים ותביעות במצב כזה. אולם כאשר ביהמ"ש התייחס לקושי הנ"ל, קבע כי "הסכנה של הצפת בתי המשפט בתביעות כנגד שובתים.... ניתנת למיתון משמעותי ע"י הגדרת גבול הזהירות שביסוד החובה במסגרת מבוקרת ומתונה, ע"י שימוש בבלמים מתחום הקשר הסיבתי וריחוק הנזק".
לסיכום:
תעשיינים, יצואנים ויבואנים, שנפגעו בשל השביתה רשאים, עקרונית, להגיש תביעה כנגד הגופים השובתים בגין נזקי השביתה. השאלה בגין אלו נזקים בדיוק יהיה ניתן לקבל פיצוי תיבחן בכל מקרה ומקרה לגופו.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
