עו"ד גיל נדל, יגאל קורנר
פעמים רבות, מגישות חברות זרות תביעות בבתי המשפט בישראל. במצבים כאלו, לרוב, מבקשות הנתבעות מבית המשפט לחייב את החברות הזרות בהפקדת סכום כסף בבית המשפט, אשר ישמש כערובה לתשלום ההוצאות אם התביעה תידחה, וזאת מאחר ולחברות הזרות אין נכסים בישראל מהן ניתן להיפרע. בפס"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הדגים בימ"ש כיצד יש לנהוג במקרים כאלו, ובין היתר, באילו מצבים מוצדק לחייב בערובה ומהם הקריטריונים לחישוב גובה הערובה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת Gefg-Nekar, שהיא חברה גרמנית, הגישה תביעה בישראל נגד חברה ישראלית (מיטרוניקס).
החברה הזרה טענה כי מיטרוניקס הפרה התחייבות לרכישת כמות מובטחת של מנועים שיוצרו בגרמניה עבור מיטרוניקס . לטענת החברה הגרמנית, היא החלה בהליך הייצור, וללא כל הודעה מוקדמת החלה מיטרוניקס לעבוד מול יצרן מתחרה – דבר שהסב לחברה הזרה נזקים כבדים הנאמדים בסדר גודל של 1 מיליון יורו (מלאים שיוצרו, חומרי גלם שנרכשו, אחסנת מוצרים גמורים וכד').
מנגד הגישה מיטרוניקס תביעה שכנגד, וטענה כי החברה הזרה העלתה שלא כדין את המחירים באופן משמעותי , בניגוד להסכם בין הצדדים, דבר שאילץ את מיטרוניקס לרכוש אלפי מנועים מתוצרת סין אשר איכותם ירודה וסבלו מתקלות חוזרות ונשנות.
אי לכך העריכה מיטרוניקס את נזקיה הישירים בסך של 600,000 דולר ארה"ב.
מיטרוניקס ביקשה מבית המשפט לחייב את החברה הזרה בהפקדת ערובה להוצאות המשפט, בהיעדר נכסים בישראל לאותה חברה. החברה הזרה הציגה אישור ממוסד פיננסי בגרמניה כי ברשותה כספים נזילים וביקשה לדחות את הבקשה. מנגד, ביקשה החברה הזרה לחייב דווקא את מיטרוניקס בהפקדת הוצאות ביחס לתביעה שכנגד.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי על פי אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן, אין להפלות חברה זרה לעומת חברה ישראלית בעניין הפקדת ערובות. לאחר מכן, קבע בית המשפט כי בבואו לשקול את החיוב בהפקדת ערובה, יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:
ראשית, יש לבדוק את יכולתה של החברה התובעת לשאת כלכלית בהוצאות הנתבע, בהנחה ותביעת החברה התובעת תידחה. בעניין זה נפסק כי נטל השכנוע מונח על כתפי התובעת (החברה הזרה), ועליה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות, אם ברצונה שבית המשפט יימנע מלחייב אותה בהפקדת הערובה.
לאחר מכן, יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת לכיסוי הוצאות הנתבע, ולוודא שאכן גובה הערובה יהיה מידתי ומאוזן.
לגופו של עניין, החברה הזרה הציגה אישור ממוסד פיננסי בגרמניה בו נאמר כי ברשותה כסף נזיל בסכום של 50,000 אירו. בית המשפט פסק כי אין באישור זה על מנת להוכיח את מצבה הפיננסי של החברה הזרה, משום שלא נאמר בו מה סכום ההתחייבויות/החובות של החברה, שלא הגישה לבית המשפט דו"ח מפורט אודות מצבה.
מנגד, הציגה מיטרוניקס, בהיותה חברה ציבורית, דו"חות כספיים המצביעים על מצב פיננסי איתן והיעדר חובות.
לאור האמור לעיל, פטר בית המשפט את מיטרוניקס מהפקדת ערובה ביחס לתביעה שכנגד, וחייב את החברה הזרה בהפקדת ערובה בסך של 25,000 אירו, וקבע כי התביעה תידחה אם ערובה זו לא תופקד בבית המשפט.
(ת.א. (מחוזי תל-אביב) 1593-09 NEKAR-GEFEG נ' מיטרוניקס בע"מ, השופטת דניה קרת- מאיר, פס"ד 27.12.10. ב"כ הצדדים: לחברה הזרה- עו"ד גוברין, למיטרוניקס- עו"ד עוזרי).
עדכוני מכס ורגולציה
