עו"ד גיל נדלבעסקאות בינלאומיות שבהן לא קיימים יחסי אמון מובהקים בין הצדדים, נוהג המוכר לדרוש את ביצוע התשלום באמצעות אשראי דוקומנטארי. מדובר במכתב שמוציא הבנק אל המוכר ובו מתחייב הבנק כי אם יוצגו בפניו המסמכים הנקובים במכתב האשראי, המעידים על משלוח סחורה אל הקונה (שטר מטען, חשבון מסחרי ומסמכים נוספים), כי אז ישלם הבנק למוכר את הסכום הנקוב במכתב האשראי. באופן זה המוכר מובטח שיקבל את התמורה, ומנגד מובטח הקונה כי התשלום יועבר למוכר רק אם יוצגו בפני הבנק מסמכים המעידים על משלוח הסחורה לקונה.
ערכו של מכתב האשראי יכול להיות גבוה ביותר, וצדדים שונים עשויים לרצות לזכות בו, בדין או שלא בדין. המוכר, למשל, עלול לנסות ולעקוץ את הקונה בכך שיעביר לבנק מסמכים תקינים, בעוד שבפועל ישלח מכולה עמוסה בפסולת או בסחורה שאינה מתאימה למוזמן. הרוכש עלול לנסות ולעכב את מימוש מכתב האשראי בקבלו סחורה שאינה מתאימה למה שהזמין, או כאשר הוא נוכח לדעת שביכולתו לקנות סחורה דומה במחיר נמוך ביותר. צד שלישי – נושה של המוכר - עשוי לרצות להטיל עיקול זמני על מכתב האשראי שפתח הקונה עבור המוכר, לצורך גביית חוב שחייב המוכר לאותו צד שלישי. אימתי וכיצד ניתן לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי?
עסקת אשראי דוקומנטרי מושתתת על שני עקרונות יסוד – עקרון ההתאמה ועקרון העצמאות. עקרון ההתאמה בא להגן על אינטרס הקונה, והוא מחייב התאמה בין המסמכים שהמוכר מציג בפני הבנק, לבין המסמכים המצויינים במכתב האשראי. בנוגע למסמכים מסוימים הנמצאים בשליטת המוכר (למשל – החשבון המסחרי – commercial invoice) נדרשת התאמה דווקנית, בעוד שלגבי מסמכים אחרים, כגון שטר המטען, נדרשת התאמה מהותית בלבד. במידה ולא מתקיימת ההתאמה הנדרשת יימנע הבנק מלהעביר למוכר את סכום מכתב האשראי, אלא אם כן יקבל אישור מהקונה. זוהי בעצם "נקודת היציאה" של הקונה, המעוניין שלא לשלם עבור הסחורה, במחיר של אי קבלת הסחורה. במצב של אי התאמה שלא תאושר על ידי הקונה, לא יעביר הבנק את התשלום למוכר, ולא ימסור את מסמכי ההובלה (המקנים את זכות החזקה בטובין) אל הקונה. שאלה מעניינת בהקשר זה תהיה האם יוכל המוכר לתבוע את הקונה בטענה שפעל בחוסר תום לב באי מתן אישור לאי התאמה.
העקרון השני הוא עקרון העצמאות, אשר בא להגן על אינטרס המוכר, והוא קובע כי עסקת האשראי מנותקת מעיסקת היסוד (מכר הטובין) ומטענות הפרה שיכול הקונה להעלות כלפי המוכר. במלים אחרות, קיימת "חומה סינית" בין עסקת מכתב האשראי, שהיא עסקת מסמכים, לבין עיסקת היסוד, שהיא מכר של טובין, באופן שהקונה לא יוכל לעכב את מימוש מכתב האשראי בטענה של הפרת עסקת היסוד. אם לא תאמר כן, ניתן יהיה בכל מצב לסכל את מימוש מכתב האשראי ולמעשה לחסל את יעילות המכשיר.
אולם, קיים חריג לעקרון העצמאות והוא מקרה של מרמה. כאשר הוכח כי התקיימה מרמה חמורה של המוכר, אשר כלל לא מילא את חיוביו על פי חוזה המכר, כי אז ניתן יהיה לפנות לבית המשפט שיתן צו המופנה כלפי הבנק, המורה לבנק שלא להעביר למוכר את סכום מכתב האשראי. בפסיקה נקבע כי צו שכזה ינתן רק במקרה של מרמה חמורה "אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה". לכן, יכול הקונה לעשות שימוש בחריג המרמה רק כאשר המכולה שבה היה אמור להיות המטען כללה פסולת וכיו"ב, אך לא כאשר המכולה כללה מטען בעל ערך שאינו עומד במפרט שנדרש על ידי הקונה (מסכי פלזמה בגודל 29 אינטש במקום מסכים בגודל 34 אינטש). גם להתנהגותו של המוכר משקל חשוב בהערכת קיומה של מרמה: מוכר אשר מסביר שאירעה טעות ומביע נכונות לפצות את הקונה יוערך באופן שונה ממוכר שניתק מגע מהקונה ואינו משיב לפניותיו.
באשר לעיקול זמני של מכתב האשראי על ידי צד שלישי – נושה של המוכר - נקבע בפסיקה הישראלית כי בית המשפט ייתן צו עיקול זמני בתנאים הבאים: ראשית: "שעיקול כספי האשראי הדוקומנטרי הינו בנסיבות העניין הבטוחה היחידה האפשרית". שנית, שהנושה הציג לפני בית-המשפט ראיות חזקות במיוחד לצדקת תביעתו. שלישית: שבית המשפט בישראל, גם אם קנה סמכות שיפוט על-פי דיני ישראל, אכן הינו פורום ראוי להתדיינות, וזאת על מנת למנוע מקרים שבהם ספק זר ייגרר להתדיינות משפטית במדינת ישראל רק בגלל שהיה מעורב בעסקה נוספת עם ישראלי אחר שפתח עבורו מכתב אשראי.
עדכוני מכס ורגולציה
