בית המשפט העליון: מפיץ בלעדי שהסכם הפצה עימו בוטל- לא יפוצה

עו"ד גיל נדל, רו"ח עמית זומר

לאחרונה, דחה בית המשפט העליון ערעור של מפיץ בלעדי שהסכם ההפצה עימו בוטל לאחר יותר מ 03- שנות

עבודה משותפות. נקבע כי ההסכם בוטל כדין על ידי היצרן ולכן המפיצים החדשים שמונו לא יחויבו בפיצוי.

בשנת 4791 סיכם המפיץ הבלעדי – אשר חברה להפצת צמיגים בע"מ, עם תשלובת הצמיגים העולמית מישלן, כי על

עריכת הסכם הפצה שאינו מוגבל בזמן, אך בהסכם נקבע כי ישנה אופציה לביטול ההסכם בכפוף למתן הודעה

כשלושה חודשים לפני הביטול. ההסכם היה הסכם כמעט בלעדי, שכן מישלן שמרה לעצמה את הזכות לאספקה

ישירה של צמיגים לגופים גדולים.

בנוסף, בהסכם ההפצה נקבע כי על המפיץ הבלעדי חל איסור להעביר לצד שלישי את הזכויות הנובעות מהסכם

ההפצה – אלא בהסכמה מראש של מישלן. כמו כן, המפיץ הבלעדי נדרש להודיע למישלן על כל שינוי ארגוני אצלו.

במרוצת השנים זיהתה מישלן ירידה חדה במכירות צמיגיה בישראל וכמו כן זיהתה הידרדרות בהתנהלות העסקית

של המפיץ הבלעדי.

לכן, בתחילת שנת 6332 שלחה מישלן למפיץ הבלעדי, בהתאם להוראות הסכם ההפצה, הודעה על ביטול ההסכם

תוך שנתנה למפיץ הבלעדי הודעה מוקדמת של שישה חודשים- כפול מהזמן שנקבע בהסכם. מישלן טענה כי המפיץ

הבלעדי לא סיפק את הביצועים הנדרשים לטעמה. בתגובה, ביקש המפיץ הבלעדי להעביר את זכויותיו בהסכם לצד

שלישי, אולם מישלן סירבה להצעות כאמור.

המפיץ הבלעדי הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המפיצים החדשים שמונו על ידי מישלן, וטען כי שמישלן

ניהלה בסתר משא ומתן להחלפתו מול המפיצים החדשים טרם מתן הודעת הביטול. יתרה מכך, המפיץ הבלעדי

טען כי המפיצים החדשים היו מעורבים בביטול הסכם ההפצה ואף הביאו לסיכול מכירת מניות המפיץ הבלעדי

לצד שלישי. במקביל, ניהל המפיץ הבלעדי הליך של בוררות עם מישלן בצרפת.

לאחר בחינת השתלשלות האירועים, דחה בית המשפט המחוזי את טענות המפיץ הבלעדי וקיבל את גרסת

המפיצים החדשים כי ביטול ההסכם נעשה בשל "תפקוד עסקי ירוד" וכי המשא ומתן עם המפיצים החדשים החל

רק לאחר מסירת הודעת ביטול ההסכם למפיץ הבלעדי.

בית המשפט העליון קבע כי אינו רואה מקום להתערב בפסיקת בית המשפט המחוזי, בשל העובדה כי לא הוכח

שלמפיצים החדשים הייתה השפעה כלשהי על מישלן בנוגע לביטול הסכם ההפצה עם המפיץ הבלעדי. בנוסף,

העובדה כי מישלן הודיעה למפיץ הבלעדי על ביטול ההסכם כ 2- חודשים מראש למרות שההסכם חייב רק 0

חודשים, מעידה על תום לב בהתנהלותה.

לכן, נדחה ערעור המפיץ הבלעדי על פסיקת בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון חייבו בהוצאות משפט

בסכום כולל של 13,333 ש"ח.

הרכב השופטים רובינשטיין, הנדל וברק-ארז. ב"כ הצדדים: למפיץ הבלעדי: עו"ד שגב ועו"ד אשור. למפיצים

החדשים: עו"ד יגור, נימוי, אדלשטיין וגולדברגר[.

לדעתנו, המסקנה העולה מפסק דין זה היא כי כל עוד לא הוכח כי ביטול הסכם הפצה בלעדי נבע מהתערבות בוטה

מצד גורם מתחרה )במקרה שלנו המפיצים החדשים(, לא תהא עילה לפיצוי המפיץ הקודם שהסכם ההפצה עימו

בוטל.

למעשה, ניתן לומר כי נטל ההוכחה הינו על המפיץ שהסכם ההפצה עימו בוטל, ועליו להוכיח כי התנהלות

המפיצים החדשים והיצרן )במקרה שלנו מישלן(, הינה חסרת תום לב, רק אז יהא זכאי לפיצוי.

יש לשים לב כי מאחר והמפיץ הבלעדי תבע בישראל רק את המפיצים המתחרים ולא את מישלין, עימה התנהלה

בוררות בצרפת, יתכן שהדבר הערים בפניו קושי להוכיח את תביעתו כנגד המפיצים המתחרים. זאת משום שעל

מנת להצליח בתביעתו נגד המפיצים המתחרים בטענה של "גרם הפרת חוזה", היה עליו להוכיח, בראש ובראשונה,

כי מישלן הפרה את החוזה עימו. מאחר והתביעה נגד מישלן לא התבררה בישראל יתכן שהדבר עמד בעוכריו של

המפיץ הבלעדי.

* * *