עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

לאחרונה, קבע בית המשפט כי ממ"ן תשפה את חברת הביטוח בגין אחסון לקוי של טובין שלא נשמרו בקירור.

 

נפסק כי ממ"ן נהגה ברשלנות בכך שלא הקפידה על אחסנת המוצר בקירור, זאת על אף הסימונים הברורים המורים על כך, ומשכך היא האחראית העיקרית לנזק.

 

הרקע וטענות הצדדים:

 

הראל חברה לביטוח ("המבטח") ביטחה מטען שנשלח במשלוח אווירי ליבואן.

עם שחרור המטען בישראל, נמצא כי נגרם לו נזק כביר כתוצאה מאי שמירתו בטמפרטורה מתאימה במהלך הובלתו ו/או אחסנתו, דבר שהביא לאובדנו המוחלט וגרם לנזק של כ-80,000 ש"ח.

המבטח, בכפוף לפוליסת הביטוח, שילם סכום זה ליבואן המבוטח.

 

 

בד בבד, הגיש המבטח תביעת תחלוף (סוברוגציה) על סכום זה נגד גורמים שונים אשר היו מעורבים בשלבי ההובלה והאחסנה, ביניהם המוביל האווירי, המשלח וכן ממ"ן מסופי מטען וניטול ("מחסן ממן").

התביעה נגד המוביל והמשלח הוסדרה בפשרה, כך שסכום התביעה נגד מחסן ממן הופחת ל-70,000 ש"ח.

 

המבטח טען כי הנזק למטען נגרם עקב התרשלות של מחסן ממן, אשר לא דאג לאחסן את המטען בקירור, ובכך למעשה הפר חוזה עם היבואן, שכן מחסן ממן מחויב לאחסן את הטובין בצורה הולמת, ומאחר ולטובין נגרם נזק בלתי הפיך ברור כי הם אוחסנו שלא בצורה הולמת.

המבטח הוסיף כי ההנחייה בדבר הצורך לשמור את המטען בקירור (בטמפ' של 2-8 מעלות צלזיוס) מופיעה בשטר המטען.

 

מחסן ממן טען כי אינו אחראי לנזק, זאת מאחר ולא היה מודע לדרישת אחסון הטובין בקירור ולא היה עליו לדעת זאת, משום שאינו חשוף לשטר המטען וכי הוא פועל בהתאם לאמור במניפסט המטען או בהוראות ספציפיות בכתב.

עוד טען מחסן ממן כי ככל שמדובר בהנחיות יצרן המופיעות על אריזת מוצר – ממן ממלא אך ורק אחרי הנחיות סימון מסוג "JATA" ("י.ט.א"), זאת כפי שהסביר אחד מעובדי ממן בעדותו:

"יש הרבה מאד ציורים על האריזות, את הציורים אפשר לפרש בהרבה כיוונים ... ולכן אנו עובדים רק על פי הסימונים המוסמכים דהיינו הסימונים היטאיים".

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט הדגיש כי על אריזת המוצר, ציוד מתכלה למעבדה קלינית, מופיע בבירור סימון מד-חום בעל מתחם טמפרטורה של 2-8 מעלות צלזיוס, ואף מופיע הכיתוב: "אחסן בטמפרטורה שבין 2-8 מעלות".

 

בית המשפט ציין כי על אף שהנחיית הסימון לא הייתה מסוג י.ט.א, מקום בו הייתה גלויה לעין הנחית אחסון בקירור בצורה כה מפורשת, הרי שממן היה צריך לצפות שאי אחסנה בקירור עשוי לגרום לנזק. לכן, נדחתה הסתמכות ממן על סימונים מסוג י.ט.א. בלבד.

 

בית המשפט ציין כי אם ממן לא היה בטוח בהנחיות האחסון, היה עליו לכל הפחות לעשות ניסיון כלשהו לפנות למוביל בכדי לאמת או לשלול את ההנחיה.

בסופו של דבר, התקבלה התביעה נגד מחסן ממן, ובית המשפט חייב אותו לשלם למבטח סכום של כ-70,000 ש"ח בתוספת 9,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

[ת.א (שלום ת"א) 25204-05-10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אפ.סי תובלה בינלאומית בע"מ, השופט מרדכי בן חיים, פסק-דין מיום 28.4.13. לא צוינו ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

במקרה דומה שנפסק לאחרונה, נכשלה תביעת יבואן נגד מחסן ממן בגין אי-אחסנה של משלוח בקירור.

 

באותו מקרה, יובאו תרכיבים וחומרים ביולוגיים בתחום הווטרינריה בדרך האוויר, ובשטר המטען צוינה הערה שמדובר במטען פסיד, ואם יתקיים עיכוב בהובלה, יש לאחסן אותו בקירור.

 

בפועל, התקיים עיכוב בהובלה שהסתבר בדיעבד כי הוא באשמת היבואן, והמשלוח ניזוק, והיבואן לא עדכן את מחסן ממן בדבר הצורך לשמור את המטען בקירור.

 

בית המשפט פטר את מחסן ממן מאחריות וקבע כי אף גורם לא יידע את מחסן ממן בדבר הצורך לשמור את המשלוח בקירור, וכי על היבואן הוטלה האחריות לבצע יידוע שכזה.

 

באותו מקרה לא הוכח שממן נחשף בצורה כלשהי להוראות בדבר אחסנה בקירור, ולפיכך באותו מקרה הגיע בית המשפט למסקנה שונה.

 

[ת.א. (שלום ת"א-יפו) 38800-01-10 אל-וט 2001 בע"מ נ' בריטיש איירוואיס פלס, פסק-דין מיום 7.4.13, השופט מרדכי בן חיים. לא צוינו ב"כ הצדדים].

 

  

 

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.