עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, רו"ח )משפטן( עמית זומר
רשות המיסים מנהלת מלחמת חורמה במשתמטים מתשלום מס, והדבר נכון למיסים ישירים ולמיסים עקיפים
כאחד.
לעיתים, החייב במס מחליט "להתחכם" ולסגור את העסק שעליו רשום חוב המס, ולהקים עסק אחר שמבצע
פעילות דומה, להעביר אליו את הלקוחות ולהמשיך ב"עסקים כרגיל".
האם מצבים כאלה מציבים את רשות המיסים בפני שוקת שבורה, באופן שהיא אינה יכולה לגבות עוד את חוב
המס, ומדובר בחוב אבוד?
לאחרונה ) 81.5.81 ( נתן בית המשפט העליון פסק-דין תקדימי שקבע כי במצבים כאלה, על רשות המיסים לפנות
בעצמה לבית המשפט, להגיש תביעה נגד העסק הפעיל, ולבקש סעד של הרמת מסך לעומת בעל חוב המס המקורי.
מדובר בשני ערעורים שאוחדו לדיון משותף.
רשות המיסים טענה כי מכח סמכויות הגבייה שבידה היא רשאית לבצע הרמת מסך עצמית גם ללא פנייה לבית
משפט, וכי דווקא בעל העסק הוא שצריך לתבוע אותה בבית המשפט ולטעון נגד הרמת המסך.
בית המשפט קבע כי על אף שיש לכבד את רצונה של רשות המיסים להילחם במבריחי מס, אין להרחיב את
סמכויותיה מעבר לסמכויות שבחוק. בית המשפט קבע כי סמכויותיה של רשות המיסים לבצע הרמת מסך עצמית
מצטמצמות למצבים המתוארים בסעיף 801 לחוק מסך ערך מוסף, ולא מעבר לכך.
עובדות המקרה וטענות הצדדים, בעניין זיתון:
מדובר בשלוש חברות השייכות למשפחת אגברייה, כאשר בחברת בית הבד )"
החברה הראשונה"(, בעל המניות הינו
מוחמד אגברייה, בחברת בית הבד באסם )"
החברה השניה"( בנו של מוחמד, באסם אגברייה משמש כמנהל
החברה ובעלת המניות הינה רעייתו של באסם ובחברת זייתון תעשיות בע"מ )"
החברה השלישית" וביחד "שלושת
החברות
"(, בעל המניות הוא סעיד אגברייה, נכדו של מוחמד.
לקראת תום שנת 0001 , פנתה רשות המיסים אל החברה השלישית-זיתון בדרישה לתשלום חוב בסך של כ- 481
אלפי ₪, בגין חוב של החברה הראשונה משנת 0000 )"
החוב"(, לאור הטענה כי שלושת החברות מהוות "אותה
הגברת בשינוי אדרת", אשר החליפו את שמותיהן על מנת לחמוק מפירעון החוב שנזקף לחובת החברה הראשונה.
רשות המיסים ביססה גישתה זו על סמך העובדה כי ישנה זהות מוחלטת בין שלושת החברות בפרמטרים רבים
ובהם אופי הפעילות, שם המותג, ניהולה המעשי של החברה, זהות הלקוחות, עובדי החברה וכו'.
בית המשפט השלום קבע כי לאור העובדה שסעיף 801 לחוק מס ערף מוסף המתיר הרמת מסך בסיטואציה דומה,
נחקק לאחר היווצרות החוב לא ניתן לעשות בו שימוש, היה על רשות המיסים לתבוע את החברה בבית המשפט
ולבקש הרמת מסך כהגדרתה בסעיף 1)א( לחוק החברות, ובית המשפט המחוזי אימץ קביעה זו.
בערעור לעליון טענה רשות המיסים כי ישנה חשיבות רבה להקנות לה כלי גביית מיסים אפקטיבי להילחם בסרבני
8()ב( לפקודת המיסים )גבייה( ולחילופין מדובר בסמכות טבועה. ( מס, וכמו וטענה כי הסמכות נובעת מכח סעיף 5
עניין אחים ירושלים:
מדובר בשתי חברות, חברת אחים שיווק בשר בע"מ )"
חברה א"( אשר נרשמה כעוסקת לקראת תום שנת 0001
. וחברת א. אחים ירושלמים למסחר )"
חברה ב"(, אשר נרשמה כעוסק בתום שנת 0004
בתום שנת 0004 רשות המיסים הוציאה לחברה א' שומה בסך של 8.4 מיליון ₪, )"
השומה"( ופחות משנה לאחר
מכן, הפסיקה חברה א' את פעילותה וכתוצאה מכך, רשות המיסים ייחסה את השומה לחברה ב', מכוון ששתי
החברות מהוות ישות כלכלית אחת לאור הזהות המוחלטת ביניהן הבאה לידי ביטוי בזהות בעלי המניות
המעורבים, זהות הלקוחות והספקים וכו'. חברה ב' טענה כי אין כול קשר בין בינה ובין חברה א'.
בית המשפט המחוזי קבע כי לרשות המיסים אין סמכות להרים מסך בין שתי החברות, לאור היעדר סמכות
מפורשת בדומה לעניין זייתון ויתרה מכך, קבע בית המשפט המחוזי כי רשות המיסים לא עמדה בהוראות סעיף
801 לחוק מס ערך מוסף, לשם הרמת המסך כאמור.
הכרעת בית המשפט העליון:
לגבי טענת רשות המיסים בדבר סמכות טבועה, דחה בית המשפט גישה זו תוך אומרו כי "
הכרה בסמכות טבועה
של הרשות עלולה לכרסם בעקרון חוקיות המנהל ולפיו הרשות המנהלית אינה מורשית לבצע פעולה שלא
הוסמכה במפורש לעשותה
". כלומר, בית המשפט קבע כי על מנת להרים מסך חובה למצוא מקור חוקי שמאפשר
זאת, תוך שאימץ את קביעת המחוזי כי פקודת המסים גבייה לא מתירה זאת.
לעניין גישת הרשות כי היא נדרשת לאמצעי גבייה אפקטיביים, לשם התמודדות עם התופעה של סרבני מס
שמקימים חברות תאומות, אשר פעילות עסקית תועבר אליהם אך חובותיה של החברה המקורית יוותרו בספריה,
קבע בית המשפט כי למרות שבשני המקרים נשוא הערעור, אכן מדובר בחברות תאומות אשר בינן לבין החברות
בעלות החוב, ישנה זהות ניכרת, "
אמצעי הגבייה השונים נדרשים להלום את עיקרון חוקיות המינהל לפיו אין
לרשות סמכות אלא אם הוקנתה לה בחוק
" וכמו כן קבע כי בעידן החוקתי היום, הנטייה היא לנקוט בגישה
המצמצמת במידת האפשר את הפגישה בזכות החוקתית.
בית המשפט קיבל באופן עקרוני את גישתה של רשות המיסים כי המחוקק ביקש להשוות את סמכויותיה לראש
ההוצאה לפועל, אך קבע כי אין בכך די כדי להסיק כי לרשות המיסים סמכות בלתי מוגבלת לבצע הרמת מסך.
לאור כל האמור, נדחו הערעורים מטעם המדינה ונקבע כי הרמת המסך בוצעה שלא כדין.
]ע"א עליון 081280 ,
מדינת ישראל – אגף מכס ומע"מ נ' זיתון תעשיות שמנית בע"מ וא. אחים ירושלמים למסחר
בע"מ
, ניתן ביום 81.5.81 , בפני כבוד הרכב השופטים מלצר, עמית ושהם. ב"כ הצדדים: לחברת זיתון- עו"ד שדות.
לחברת אחים ירושלים- עו"ד דחדולי. לרשות המכס- עו"ד לינדר[.
הערת סיום:
על פי פסיקת בית המשפט העליון, הסמכות "להרים מסך" היא פוגענית ודרקונית לעיתים, אשר רשות המיסים
בהיותה רשות מנהלית, יכולה להפעיל רק במקרים ספציפיים בהם בעלת היא סמכות מפורשת לבצע זו בחוק.
לעניין זה יפים הם דבריו של בית המשפט כי:
"הרמת מסך בין חברות היא אקט המצריך שיקול דעת שיפוטי ויהא זה מרחיק לכת להפקיד שיקול דעת מעין זה
בידי גובה המס".
פסק-דין זה למעשה קובע כי כאשר רשות המיסים מעוניינת לבצע הרמת מסך שלא מכח סעיף 801 לחוק מס ערך
מוסף, עליה לפנות לבית המשפט ולהגיע תביעה ובקשה להרמת מסך.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
. ו/או בטלפון 90
-8940484 Gill.Nadel@goldfarb.com במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
עדכוני מכס ורגולציה
