עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

רקע:

  

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

 

כאשר הנתבע הוא גורם זר המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה הזרה, אך האפשרות הפשוטה יותר היא למצוא גורם בישראל המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר, וכך ניתן למסור את כתב התביעה לאותו "מורשה" בישראל.

 

פעמים רבות, כאשר כתב תביעה נמסר לגורם בישראל, מנסה אותו גורם להתכחש להיותו "מורשה" וטוען כי מידת הקשר שבינו לבין הגורם הזר אינה מצדיקה לראות בו כ"מורשה".  

 

לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את טענות חברת החשמל וקבע כי ניתן למסור כתב תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה אשר נמצאת בישראל.

 

בדצמבר 2013 הגישה חברת החשמל תביעה כנגד החברות הבינלאומיות על סך של כ-3.8 מיליון ש"ח אך שלחה את כתב התביעה לסניף החברה הישראלית, חברת הבת. בנוסף, נמסר כתב התביעה למשרד עורכי הדין שמייצג את החברות הבינלאומיות בישראל.

בתביעה נטען כי החברות הזרות פעלו בקרטל בלתי חוקי כלפי חברת החשמל באופן שמכרו לה מבודדי גז (GIS)תוך הפרת חוק ההגבלים העסקיים, באופן שגרם לחברת החשמל נזקים כבדים.

 

בית המשפט קבע כי מסירת כתב התביעה לסניף הישראלי של החברה הזרה נעשה כדין ואין צורך בשליחה נפרדת של כתב התביעה לחו"ל.

 

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

 

טענות חברת החשמל:

 

חברת החשמל טענה כי כל החברות בקונצרן כולל החברה הישראלית נושאות את אותו הלוגו ובעלות אתר אינטרנט משותף, וכי הדוחות הכספיים הם דוחות מאוחדים לכלל החברות, לרבות זו שבישראל. עוד נטען כי חברת האם היושבת בחו"ל שולטת בכל החברות כולל חברת הבת בישראל.

 

כמו כן, גילתה חברת החשמל שישנו פרויקט משותף שמתקיים בארץ עם חברת האם שמושבה בחו"ל, אשר מטבע הדברים מחייב את מעורבותה של החברה בישראל. במחלוקת דומה שנתעוררה לגבי הפרוייקט קבע בית המשפט המחוזי שמסירת כתב התביעה לחברה הישראלית, מהווה מסירה כדין.

 

זאת ועוד, נטען שמסירת כתב התביעה למשרד עורכי הדין שייצג את החברה הזרה הייתה כדין, משום שבאותה עת ייצג משרד עורכי הדין את חברת האם בסכסוך משפטי שהתנהל בפני בית הדין להגבלים עסקיים.

 

לאור כל זאת, טענה חברת החשמל כי יש לראות בחברה בישראל ובמשרד עוה"ד כ"מורשים" לקבלת כתב התביעה בשם החברה הזרה.

 

טענות סניף החברה בישראל ומשרד עורכי הדין:

 

נטען כי החברה בישראל אינה מוסמכת לפעול בשם החברות שפועלות בחו"ל, היא אינה  עוסקת בתחומי פעילות זהים, והקשר ביניהן מסתכם בכך שהן שייכות לאותו קונצרן ענק שחובק עשר חברות.

החברה הישראלית מנוהלת בנפרד מאלו שבחו"ל, באמצעות הנהלה ודירקטוריון נפרדים. העובדה שהחברות השונות בקונצרן משתמשות באותו הלוגו לא יכולה כשלעצמה לבסס קשר אינטנסיבי. באשר למשרד עורכי הדין שאליו הגיע כתב התביעה, נטען שניתן לו ייפוי כח מוגבל לטיפול בהליך ספציפי, ועל-כן לא ניתן להגיש לו כתבי טענות שקשורים להליך אחר, גם אם הם עוסקים באותו עניין.

 

החלטת בית המשפט המחוזי:

 

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שחברת החשמל פעלה כדין כאשר שלחה את כתב התביעה לחברת הבת הישראלית של החברה הזרה.

בית המשפט חזר על ההלכה כי המבחן מיהו "מורשה בניהול עסקים" מוכרע על בסיס "אינטנסיביות הקשר" שבין הצדדים. אינטנסיביות זו נבחנת על בסיס השאלה האם יש הסתברות גבוהה שאותו "מורשה" יידע את הנתבע הזר אודות התביעה.

 

מהחומר שהוצג עלה כי מדובר בקונצרן תאגידי החובק חברות רבות והמקומות שונים בעולם ושההפרדה בין הישויות של החברות אינה שוללת את מהות הקשר האינטנסיבי, ברמה הנדרשת לבדיקה בשלב הזה של הבקשה. בעניין זה, הוצגו בפני בית המשפט כתבות שפורסמו בעיתונות שעוסקות בהקמת החברה בישראל, מהן עלה כי זו הוקמה כדי לרכז בישראל את פעילותה של קבוצת החברות. כמו כן, בנייר המכתבים של סניף החברה בישראל, יש הפניה ברורה לכתובת של דף הבית של קונצרן החברות. כל החברות בקבוצה נושאות את אותו לוגו ועושות שימוש בשם המסחרי ובמוניטין הגלום בשמה של החברה הבינלאומית.

 

בנסיבות אלה, שוכנע בית המשפט כי הקשר בין החברה בישראל לחברות הזרות הוא אינטנסיבי כנדרש בפסיקה, ועל כן בחר שלא לדון בשאלה האם השליחה למשרד עורכי הדין הייתה על פי התקנות, אם לאו.

 

לאור האמור לעיל, נקבע כי חברת החשמל פעלה כדין עת שלחה את כתב התביעה לחברת הבת הישראלית, והחברות הזרות חויבו הוצאות בסך כולל של 6,300 ש"ח.

 

החלטת בית המשפט העליון:

 

החברות הזרות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי דן כהלכה בקשר שבין החברה הזרה לחברת הבת בישראל, ודחה את הערעור תוך חיוב החברות הזרות בהוצאות נוספות של 7,500 ש"ח.

 

[ההחלטה במחוזי: ת"א (מחוזי מרכז) 56731-12-13 חברת החשמל לישראל בעמ נ' SIEMENS AGואח' כב' השופט יעקב שינמן, פסק דין מיום 28.4.15. ב"כ הצדדים- לחברת החשמל- עו"ד שרביט וימיני ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות', לחברות הזרות- עו"ד ברנע ושות', משרד לוי מי-דן ושות', מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', פישר בכר חן וול אוריון ושות']

 

[ההחלטה בעליון: רע"א 3574/15 alstom grid agואח' נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ואח', פסק-דין מיום 14.7.15, השופט ניל הנדל. ב"כ הצדדים: לחברות הזרות- עו"ד לוי, שובינסקי, פלינט, הדני. לחברת החשמל- עו"ד שרביט, ימיני, אוחיון].

 

לסקירות נוספות שנכתבנו על ידי משרדנו בנושא מחלוקות בין גורם ישראלי לגורם זר, והשאלה כיצד יש למסור את כתב התביעה לגורם הזר, לחצו על הקישורים הבאים:

 

 

האם יבואן מהווה כתובת למסירת תביעה נגד יצרן זר?

"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים

המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית

מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?

 

 

 

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.