עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון ומתן יעקב

רקע:

בסקירה זו נתאר מחלוקת בין צדדים, בנוגע לשאלת האחריות לנזקים שנתגלו בסחורה אשר אוחסנה במחסנים של הנתבעות.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בשנת 2009 החלה התובעת לאחסן שמני מנוע במחסני הנתבעת 1 (א.מ. שקד לוגיסטיקה בע"מ) ובמהלך שנת 2010 עבר המחסן לתפעולה וניהולה של הנתבעת 2 (לוגיסטי פוינט בע"מ).התובעת טענה כי הנתבעת 1 התחייבה לאכסן את הסחורה בתוך מחסן סגור, וכי הפרה את ההתחייבות בכך שאחסנה את הסחורה תחת כיפת השמיים, כאשר אחסון הסחורה בצורה זו הוביל לפגיעה בה.כמו כן, טענה התובעת כי אחסון הסחורה ביותר משתי קומות של משטחים גרם להתבקעות נוזלי קירור ולנזק לסחורה, וכן נטען לחסרים בסחורה. התובעת טענה כי פעלה בכדי להקטין את נזקיה, בדרך של איסוף הסחורה הניתנת לשיקום ושיווק למחסניה, שם פעלו עובדי התובעת לסדר ולארוז מחדש את הסחורה הניתנת לשיקום. נטען, כי כל הסחורה שנותרה במחסן הינה סחורה שניזוקה, ולדבריה בהתאם להערכה המפורטת בחוות דעת השמאי מטעמה בסך של 300,051 ₪, בהוספת אובדן רווחים והוצאות העמידה תביעתה על סך 400,000 ₪.

מנגד, טענו הנתבעות, כי לא נכרת הסכם לפיו מחויבת הנתבעת 1 לאכסן את הסחורה במחסן סגור ומקורה, כאשר התובעת הסכימה לאחסון הסחורה בחצר, ואף שילמה לפי התעריף המתאים. כמו כן, נטען כי התובעת לא ביקשה שלא לאחסן על המשטחים משטחים נוספים.

הנתבעת 1, הגישה הודעה לצד שלישי, נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח אחריות לצד ג' (הפניקס).

הפניקס הגישה הודעה לצד רביעי נגד נתבעת 2 וכן נגד חברת הביטוח אשר לפי הנטען ביטחה את הנתבעת 2 בביטוח אחריות לצד ג' (מנורה).

החלטת בית המשפט:

נוכח העדויות והראיות שהובאו בפני בית המשפט, לרבות המומחים בתחום זה, קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה קיומו של נזק כתוצאה מאחסנה באזור המחסן שאינו סגור ומקורה.

בית המשפט מינה מומחה, אשר קבע כי אין מניעה מאחסון המוצרים תחת כיפת השמיים. נפסק, כי בהעדר הוכחה לכך שהסחורה ניזוקה בשל אכסון לקוי תחת כיפת השמיים, אזי אין מקום לדון בטענות התובעת בדבר הפרה של ההסכם או התרשלות באחסון הסחורה.

לגבי אופן אחסון הסחורה על גבי משטחים, אזי לאחר שבית המשפט בחן את הראיות, נקבע כי יש לקבל את טענת התובעת, בדבר אחריות הנתבעות לגבי נזק שנגרם כתוצאה מאחסון הסחורה ביותר משתי קומות, כאשר סך הנזק שנגרם הוערך בשיעור של 49,310 ₪ בלבד. שתי הנתבעות נושאות באחריות לנזקי התובעת.

לעניין חלוקת הנזק, נקבע כי לא ניתן לחלק את הנזק באופן ראוי ברור בין שתי הנתבעות, שכן לא ניתן לחלק את הנזק באופן ראוי ברור בין שתי הנתבעות, שכן לא ברור מן הראיות מתי בדיוק נוצרו הנזקים. מכאן, נקבע שיש לראות את הנתבעות כמעוולות במשותף, אשר חייבות ביחד ולחוד כלפי התובעת כאשר הן יישאו בתשלום בסך 24,655 ₪ כל אחת.

לאור גובה הפיצוי, אשר אינו עולה על שיעור ההשתתפות העצמית, נדחתה התביעה כנגד חברות הביטוח.

ת"א 9034-11-11 פרנס מוטור אויל ישראל בע"מ נ' א.מ. שקד לוגיסטיקה בע"מ ואח'. פסק דין מיום 25.7.16. [ב"כ הצדדים: לתובעת- עו"ד רון ברנטוין; לנתבעות- עו"ד יובל יניב; למקבל- עו"ד אילן אורלי ועו"ד אמיר אורלי; לצד ג'2- עו"ד חלי תורן].

*             *             *