גיל נדל משרד עורכי דין

 

האם דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מההתנחלויות הינה חוקית?

 
עוד בנושא
תקנות חדשות בנושא סימון מוצרי מזון המכילים חפץ
האם ניתן לבצע "הרמת מסך" לצורך גביית חוב מחברת סוכני מכס?
עדכון פסיקה: ליצרן יש זכות להגביל יבוא חוזר של מוצריו לישראל
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
עוד בנושא
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
החל מ-2014- חובת סימון חדשה במוצרי מזון: שומן טראנס
אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים לישראל
בית המשפט העליון מעכב הליכים בתביעה נגד KIA העולמית
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית
תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף
מרחיבים את העסק לחו"ל – על המיסוי כבר חשבתם ?
סחורה נגנבה ממחסן מטענים? המחסן יישא בתשלום מסי היבוא
סקירה: האם להקים "סניף" או "חברת בת" בישראל
חוות-דעת של רואה חשבון או יועץ מס - יצירה ספרותית?
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
מכולה גנובה תושב לבעליה החוקיים
שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
איסור על הכנסת מוצרים נוזלים לאירופה - האם הדיוטי פרי צריך להזהיר?
יצואן בטחוני שחטא לא יצא נשכר
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
אכיפת פסקי-דין זרים בישראל- כדאי להכיר
נזק ברכב "וולבו" מיובא מצדיק את גרירת וולבו העולמית להתדיינות בארץ
החובה לוודא מסירת כתב תביעה נגד יבואן פלסטיני - לא בכל מצב
מי הגורם שישא בעלויות אחסנה והשמדת טובין מזויפים? בית המשפט עושה סדר בעניין
האם נזקי רטיבות למטען כתוצאה מגשם הם "כוח עליון"?
מתי תחויב חברה זרה שהגישה תביעה בישראל בהפקדת ערובה?
יבואן: כיצד יש להתגונן מפני מכירה לחברה המצויה בקשיים?
יבואנים אישיים הגישו עתירה כנגד משרד התחבורה בעניין אי מתן רישיונות יבוא לרכבים מארה"ב
יבואן כלבים יפצה את תנועת "תנו לחיות לחיות"
המסע של כתב טענות אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל
תיקונים לאמנות ADR ו – RID להובלת חומרים מסוכנים במשאיות וברכבות
יום עיון מיוחד ליצואנים ישראליים
על החרמת מוצרי יהודה ושומרון על ידי הרשות הפלסטינית
תובענות ייצוגיות – חלק ב'
עסקת אשראי דוקומנטרי – עקרון ההתאמה
נדחתה טענת "פורום בלתי נאות" כנגד תביעת יצואן ישראלי
מוצרי הלבשה – סימון על פי צו הגנת הצרכן
חיטוי אריזות ומשטחים העשויים מעץ
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
בית המשפט:החוזה הבלתי חתום עם ספק שירותי הלוגיסטיקה – מחייב.
הסתמכות על ייעוץ משפטי תספק הגנה כנגד אישום פלילי? לא בהכרח
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
תביעה משפטית – הנמל איבד את המכולה – הנמל ישלם את דמי האחסנה
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
בית המשפט: חסינות רשות הדואר לא תחול במסגרת פעילותה כתאגיד בנקאי
פקיד רישוי: קיבלת שיקים פתוחים והעובד שלך גנב אותם-מי אחראי?
המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית
מה קורה כאשר לא נחתם הסכם מסודר
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
המשטרה תפסה רכב והחזיקה בו לזמן ממושך ובלתי סביר - המשטרה תפצה
תביעה כנגד ספק סיני – פרוצדורה ליברלית של בית המשפט
נדחתה טענת יבואן – "שימשתי כגורם פורמאלי בלבד"
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
סימון טובין ביבוא לאיחוד האירופי
"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי
הלחימה בדרום - כח עליון?
בית המשפט ביטל מכירת טובין במכרז של המכס
מתי ניתן לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי?
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק שני
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
היכן כדאי לתבוע ספק סיני שהפר חוזה?
אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן
ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך!
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
עיכבון סחורות בידי מחסן ערובה – גם כאשר היבואן אינו צד לחוזה
על בטחון ויציבות בסחר הבינלאומי – מסע בעקבות החקיקה והפסיקה במדינת ישראל
תיקון לצו הגנת הצרכן – סימון טובין
מי מגן על חיילי המילואים ?
הסחורה בבעלות הספק עד לפרעון מלא של התשלום - על סעיף שימור בעלות שלא תפס
לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)
תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006
מבזקי הקהילייה האירופית - יולי 2006
על קריסת המשא ומתן בסבב הנוכחי של ארגון הסחר העולמי
גרימת נזק ראייתי, או - מה קורה כאשר הנתבע איבד, ברשלנותו, מסמך שיכול להיות לעזר לתובע ?
הובלה-האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?
תביעות נזיקין-פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין-לציבור התעשיינים, היצואנים והיבואנים: אחריות למוצרים פגומים - ישראל וארה"ב
חדשות הקיהלייה האירופית-שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקיהלייה האירופית
תביעות נזיקין - פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין- פיצויים בגין נזקי השביתה במשק - עדכון
מחסומי סחר בלתי מכסיים - חיטוי וסימון אריזות עץ - דרישות חדשות
יבוא מזון לארה"ב - חובת מתן הודעה מוקדמת
מי ישא בתשלום דמי השהיית מכולה? - עדכון פסיקה
תביעות נזיקין נגד המדינה
משרד הבריאות ישלם 800 אלף שקל ליבואנים שנפגעו בשל פרשת רמדיה
חברת חממה עתרה לבג"ץ: טוענת כי יבואני בוטנים מופלים מול היצרנים
דמי הרשאה- סיום הסאגה המשפטית
ייצוגית בגין אי-סימון שיעור ריכוז העגבניות בקטשופ: התובע הייצוגי חזר בו
בקיצור נמרץ: חוק קידום התחרות בענף המזון
איסור תחרות בלתי הוגנת ביבוא- עדכון פסיקה
מותחן רצועה או מסב למערכת תזמון? ביקורת על הנחיית הסיווג של המכס
מתי ידון בית המשפט בסכסוך המערב גורם זר?
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
בית המשפט ביטל פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה נגד יבואן פלסטיני
תובענות ייצוגיות נגד רשויות המס
בית המשפט: לא נפלה הטעייה בסימון אחוז עגבניות בתרכיז עגבניות
מפיץ שהפר הסכם הפצה לא יחויב בפיצוי
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
העליון: יש לאחד דיון בתביעות ייצוגיות בתחום סימון רכיבי מזון
פיקוח על יצוא ציוד דו שימושי
הצעה לתיקון חקיקה: כללים אחידים למתן תעודת הכשר
הוכרעה מחלוקת לגבי מיזם משותף ליצוא פירות לשווקים בחו"ל
על חובותיו של נמל אשדוד בנושא טיפול ביצוא גרוטאות
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
פסק-דין תקדימי בעליון: רשות המיסים מנועה מלבצע הרמת מסך עצמית
תשלום דמי חגים לעובדים
אי-התאמה בתוכן מטען מיובא לא מאפשרת עצירת אשראי דוקומנטרי
התקבלה תביעת מחסן נגד יבואן: זכות העיכבון הופעלה כדין
בית המשפט: ממן אחראי לנזק בשל אי שמירת מטען בקירור
מחלוקת בין חברה ישראלית לחברה מברה"מ תתברר בישראל
בית המשפט העליון קבע: לא כל הפרה מזכה בפיצוי מוסכם
גם בהעדר הסכם כתוב ניתן להכיר בעסקת קונסיגנציה ללא מחירי מינימום
מחלוקת בין חברת תעופה ירדנית לנציגתה בישראל לא תתברר בארץ
על קו הגבול שבין יבוא אישי ליבוא מסחרי של רכב
סנקציות בגין סחר אסור עם איראן
באילו מקרים לא תכובד תניית שיפוט ייחודית לבימ"ש זר?
לידיעת היצואנים: הנחיות בנוגע ליצוא מוצרי קוסמטיקה לקהילייה האירופית
יבואן בלעדי שניסה לחסום יבוא מקביל ותביעתו נמחקה- ישלם הוצאות
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
המהפכה בתקינת מוצרים מיובאים יצאה לדרך
בית המשפט העליון: בנק יוכל לתבוע בבית משפט בישראל חברה בלגית בגין עסקת יהלומים
בית המשפט: פסק בורר בענייני סחר בינלאומי יכובד ולא יבוטל
בית המשפט: יינתן רישיון לכלי רכב של בטר פלייס שגילם יותר משנה
בית המשפט: אין הסכם בלעדיות? אין צו מניעה נגד יבוא מתחרה
תביעה נגד חברת הובלות איטלקית תעוכב ולא תידון בישראל
משרד החקלאות יפצה יבואני איילים בגין מיזם שנכשל
בעקבות עתירה לבג"צ: יבואן חלקי חילוף לטלוויזיה יהא פטור מהצגת אישור מכון התקנים כתנאי ליבוא
קניין רוחני
בית המשפט: לעיתים דרישת הון עצמי מיבואן רכב אינה מוצדקת
בית המשפט העליון: מפיץ בלעדי שהסכם הפצה עימו בוטל- לא יפוצה
בית המשפט: הקפדה יתרה על העדפת תוצרת הארץ במכרזים
בית המשפט: "מכולה" = מכולה 04 רגל
בית המשפט: לא הוכח הסכם בלעדיות ולכן לא יינתן צו מניעה נגד יבוא מתחרה
העליון: סכסוך בין מפיצים מתחרים ימתין להכרעה בתביעת מפיץ נגד יצרן
ביהמ"ש: ביטול אישור כשרות למוצר מזון לא מצדיק תביעה ייצוגית
הדרך להיות מאושר עוברת ברשות המסים
בית המשפט: לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב
האיחוד האירופי מחריף את הסנקציות נגד רוסיה בתחום הסחר הבינלאומי
עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה
עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
בית המשפט העליון: מוביל אווירי לא חייב להמשיך להטיס קופים לניסויים רפואיים
בג"צ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים
מחסן יפצה יבואן בגין נזק למטען עץ
הודעה על יצוא חומר מסוכן צריכה להימסר מראש
הממונה על הגנת הצרכן- התובע, השופט והתליין ?
הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש
העסקת שחקן כדורגל זר מהווה "יבוא" נכס בלתי מוחשי החייב במע"מ
קיזוז כספים
ניתן למסור תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה בישראל
האם ניתן להכיר בחובות אבודים לצורך החזר תשלומי מע"מ, בלו ומס קניה
תביעה נגד מוביל יבשתי זר לא תידון בישראל
איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון - עדכוני פסיקה
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
מתי יש לפצות יבואן בגין נזק שנגרם במהלך אחסנה?
בית משפט השלום בתל אביב: ניתן לתבוע מחסן מטענים מארה"ב בבית משפט בישראל בגין נזק שנגרם למטען
הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון
הנמל לא יפוצה על נזק לציוד הרמה בשל פגיעת משאית
היבואן נגד מדינת ישראל
רשות ההגבלים העסקיים – יבוא אישי ככלי לקידום תחרות
בית המשפט הכיר ביבואנית רכב כנציגה רשמית של יצרנית הרכב לצורך הצגת כתב תביעה כנגדה
עידן גרעיני חדש והשפעותיו על חברות ישראליות גלובליות
עוד בנושא
עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

בין ישראל והאיחוד האירופי קיים הסכם סחר חופשי מזה שנים רבות. הסכם זה מעניק הטבות מכס לסחורה שמקורה בישראל או באיחוד האירופי.

 

לאחרונה, בחודש נובמבר 2015, אישרה נציבות האיחוד האירופי את המלצת הפרלמנט האירופי מחודש ספטמבר לסימון מוצרים שיוצרו בשטחים שנכבשו בשנת 1967 ובכלל זה, יישובים באזור יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ושטחי רמת הגולן.

 

על פי ההנחיה שהוציאה הנציבות סימון המוצרים יתבצע באופן הבא: מוצרים שיוצאו מהגדה המערבית או רמת הגולן ילוו במילים - "התנחלות ישראלית" - Product from Golan Heights (Israeli settlement).

ויתרה מזו, מוצרים שיוצאו משטחי הרשות הפלסטינית או רצועת עזה יסומנו אף הם אך בצורה שונה - Product from the West Bank  או Product from Palestine.

 

הרציונל שניתן בהחלטת האיחוד האירופי לחובת סימון מוצרי ההתנחלויות הינו כי יש בסימון המוצרים "תוצרת ישראל" ללא ציון המילים "התנחלות ישראלית" כדי להטעות את הצרכן באיחוד האירופי.

 

הנחיה זו מהווה צעד נוסף של האיחוד האירופי, לאחר שכבר לפני מספר שנים שלל האיחוד האירופי את הטבות המכס למוצרים שיוצרו בשטחי התנחלויות בטענה שהם אינם מוצרים "made in Israel". 

 

בפן הבינלאומי, האם דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מההתנחלויות היא דרישה חוקית?

 

מדינות האיחוד האירופי חברות בארגון הסחר העולמי. בארגון הנ"ל חברות רוב מדינות העולם, לרבות מדינת ישראל.

 

כל החברות בארגון הסחר העולמי מחויבות מכח אמנות בינלאומיות לנהוג באופן שוויוני בסחר בין מדינה אחת לרעותה. מדינות בולטות בעולם שאינן חברות בארגון ה-WTOהן מדינות ערב, כמו תימן, סוריה ולבנון, וכן מדינות נוספות כמו אפגניסטן, סודאן, אתיופיה, ומדינות יוגוסלביה לשעבר כמו סרביה, בוסניה-הרצגובינה.

 

מאחר ובין מדינת ישראל לאיחוד האירופי קיים הסכם סחר חופשי, משמעות מקור הסחורה (ישראלית או מהשטחים) אינה מסתכמת בדרישת סימון, אלא שהיא משפיעה באופן ישיר גם על מיסי היבוא, כלומר- על השאלה האם למשל סחורה תהיה כפופה למכס או פטורה ממנו.

 

כך למשל, לפני מספר שנים, ייצאה חברה ישראלית, אשר מפעלה נמצא באזור הנחשב כהתנחלות, סחורה ללקוח שלה בגרמניה, והצהירה כי מדובר בסחורה מתוצרת ישראל. רשויות המכס בגרמניה בדקו את מקור הסחורה וביקשו מן המכס הישראלי הבהרות. לאחר שההבהרות שניתנו לא הביאו את המכס בגרמניה על סיפוקו, נפסל המקור הישראלי והיבואן בגרמניה נדרש לשלם מכס כאילו לא מדובר בסחורה "made in Israel".

 

לאחר שהמקרה הגיע לבית הדין האירופי, הוחלט בשנת 2010, בפסיקה מעוררת מחלוקת, כי במצב כזה, סחורה שיוצרה בשטחים שנכבשו על ידי ישראל לאחר שנת 1967, אינה נחשבת כסחורה שמקורה הוא בישראל, לצורך הסכם הסחר שבין המדינות, אלא כסחורה ממקור פלסטיני, ולכן דינה לשלם מכס בכניסה לאירופה.

 

הסכמי ה-WTOהשונים ובראשם הסכם ה-GATTקובע עיקרון של איסור אפליה, המכונה "יחס האומה המועדפת ביותר" (most favored nation). על פי עיקרון זה, כל אחת מהמדינות החברות ב-WTOמתחייבת להעניק יחס שווה לסחורה ממקור של מדינה אחרת החברה ב-WTOמבלי להפלות.

 

ולכן, נשאלת השאלה האם דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מהתנחלויות היא דרישה חוקית לאור ההסכמים להם מחויב האיחוד?

 

שאלה זו נידונה על ידי משפטנים שונים מצד האיחוד האירופי ומצד ישראל. בשנת 2012, פורסם נייר עמדה של פרופ' ג'יימס קרופורד מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, אשר מצדד בעמדת האיחוד האירופי, ומצד שני, בשנת 2015 פורסם נייר תגובה של פרופ' אבי בל מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' יוג'ין קנטרוביץ' מאוניברסיטת נורתו וסטרן בארה"ב, אשר צידדו בעמדת ישראל.  

 

עמדת המצדדים בסימון מוצרי התחלויות על ידי האיחוד האירופי

 

על פי עמדה זו, אין באיחוד האירופי חוקים המונעים מהמדינות החברות להחרים את מוצרי ההתנחלויות.

כך, מדינות האיחוד המבקשות לחסום את ייבוא המוצרים יכולות להתבסס על הסכם הסחר עם ישראל הקובע כי קשרי המסחר מבוססים על כיבוד זכויות האדם ושמירה על עקרונות דמוקרטיים.

 

מאחר ועל פי הטענה, ישראל מפרה את החוק הבינלאומי בעצם כך שהיא שולטת על עם זר באזורי ההתחלויות, הרי שאם האיחוד האירופי יחרים את מוצרי ההתחלויות, לכאורה הוא ידכא את המוטיבציה הישראלית לייצר בשטחים אלה ובכך יעודד את סיום הכיבוש, לטענתו.

 

הטלת איסור על סחר של האיחוד האירופי עם מוצרי ההתנחלויות, לטענתם, אינה מפרה מחויבותו של האיחוד בהתאם להסכמי הסחר, שכן, מבחינת החוק הבינלאומי, עזה והגדה המערבית אינן נחשבות לשטח ישראל. הסכם הסחר אינו מגדיר במפורש מה ייחשב כשטחי ישראל, ומכאן העמימות שבנושא.

יתרה מזו, על פי עמדה זו, מדינות אשר רוכשות מוצרים המיוצרים בשטחי ההתנחלויות עלולות להיענש תחת החוק הבינלאומי.

 

עמדת המצדדים במדינת ישראל

 

על פי עמדה זו, וכפי שגם אנחנו ציינו קודם, אחד העקרונות המרכזיים של ארגון הסחר העולמי בו חברות מדינות האיחוד האירופי וישראל, הוא עקרון העדר אפליה בין המדינות החברות בארגון.

לטענתם, ישנה חובה להתייחס למוצרים המיובאים ממדינה אחד בארגון באופן זהה למוצרים המיובאים ממדינה אחרת וזאת על בסיס עיקרון "יחס האומה המועדפת ביותר" ובהתאם לכך, כל אחד מהמדינות החברות בארגון מתחייבות להעניק יחס שווה לסחורה ממקור של מדינה אחרת החברה אף היא בארגון ללא אפליות כאלו או אחרות.

בניגוד לטענת המצדדים בעמדת האיחוד, שטענה כי רכישת מוצרי ההתנחלויות עלולה להביא לענישת המדינות הרוכשות באיחוד האירופי על פי החוק הבינלאומי, עמדה זו גורסת כי דווקא הדרישה לסימון מוצרי ההתנחלות עשויה להיחשב כהפרת החוק הבינלאומי, זאת משום שהאיחוד האירופי לא פרסם הנחיה דומה לגבי מוצרים משטחים נוספים המצויים במחלוקת טריטוריאלית.

כך למשל, סהרה המערבית אשר על פי האיחוד האירופי נמצאת תחת כיבוש של מרוקו. בעוד שמרוקו העבירה ויישבה באופן פעיל את אזרחיה בסהרה המערבית ועסקים ממרוקו מקיימים שם פעילות עסקית, האיחוד האירופי רואה במוצרים שמקורם בסהרה המערבית כמוצרים שמקורם במרוקו לצרכי סחר. וישנם שטחים רבים נוספים כגון קשמיר הנשלטת על ידי הודו, פקיסטן וסין, וכן, צפון קפריסין או איי פוקלנד.

על אף השכיחות של מחלוקות טריטוריאליות ושל הקמת התנחלויות בשטחים שבמחלוקת, מעולם לא דרש האיחוד האירופי סימון גיאוגרפי של מוצרים באופן הסותר את תעודות המקור של המדינה המייצאת.

הצעדים האירופיים כנגד ישראל, על פי עמדה זו, מפרים את דיני הסחר הבינלאומי מכמה בחינות, בייחוד בכך שהם מפלים לרעה מוצרים ישראליים, וכן בכך שהם מכבידים שלא לצורך על הסחר במוצרים ישראליים.

 

הערות

 

נושא זה מזכיר לנו מקרה שהגיע ליישוב סכסוך בפנל ארגון הסחר העולמי, ה-WTO, שם טענה מכסיקו, כי ארה"ב מפרה את ההסכם הבינלאומי בדבר החסמים הטכניים לסחר, בכך שהיא אוסרת לסמן על גבי מוצרי טונה כי הם "לא גרמו נזק לדולפינים" (Dolphin safe), במקרים בהם הטונה נידוגה באמצעות רשת דייגים, והיא ממקור מכסיקני.

לעומת זאת, כאשר מדובר בטונה ממקור אחר שאינו מכסיקני, ניתן לסמן בתווית זו. באותו המקרה, ארה"ב לא אסרה מכירת טונה מתוצרת מכסיקו, אלא רק אסרה את הסימון הנ"ל על גביה.

 

מכסיקו טענה, כי מדובר בחסם טכני המייצר תמריץ שלילי לרכוש טונה מתוצרת מכסיקו משום שהצרכנים בארה"ב מעוניינים לרכוש טונה שנידוגה מבלי להזיק לדולפינים, וזאת משום שרוב הטונה ממכסיקו נידוגה בצורה כזו (של רשת דייגים) ולכן לא יכולה להיות מסומנת בתווית, ולכן הצרכנים יחשבו תמיד כי דגים ממכסיקו נידוגו לאחר שהדיג הזיק לדולפינים.

באותו מקרה, קבעו פנל ה-WTOוכן גוף הערעורים, כי מדובר בחסם טכני לסחר הפוגע בסחורה ממקור מכסיקני מעבר לנדרש, והורו לארה"ב לתקן את החקיקה. כלומר, הגופים המוסמכים ב-WTOקבעו שסימון שיש בו מידה של אפליה, עשוי להיחשב כבלתי-חוקי מבחינת החוק הבינלאומי.

 

אף לדעתנו, דרישת האיחוד האירופי משמעה הפרת התחייבויותיה מכח אמנות ה-WTO, דבר שיקנה למדינת ישראל זכות תביעה נגד האיחוד במנגנוני יישוב הסכסוכים הבינלאומיים.

 

על פי הסטטיסטיקה, מדינת ישראל חברה בארגון הסחר העולמי משנת 1995 ומעולם לא הגישה תביעה נגד מדינה כלשהי בגין הפרת הסכם, ולכן אנו נרשה לעצמנו להניח כי גם הפעם מדינת ישראל לא תקבל את האומץ הדרוש כדי לפעול במישור כזה.

 

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא חרם על מוצרים ישראליים, סימון מוצרים ישראליים וסימון מוצרים של מדינות נוספות, לרבות כתבות בהן שולבו תגובות צוות משרדנו, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

סימון בסימן שאלה: האם דרישת ממשלת דרא"פ חוקית?

 

פנל ארגון הסחר העולמי מכריע בסכסוך בין ארה"ב למכסיקו בעניין סימון טונה

 

האיחוד האירופי לא מכיר במודיעין ומכבים כשטח ישראל

 

יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי

 

החרמת סחורה ישראלית - הפרת הסכם

 

יצוא מהשטחים לאירופה: עם או בלי מכס?

 

האיחוד האירופי: מעתה כל ההסכמים עם ישראל לא יחולו על שטחי ההתנחלויות

 

 

*             *             * 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.