גרימת נזק ראייתי, או - מה קורה כאשר הנתבע איבד, ברשלנותו, מסמך שיכול להיות לעזר לתובע ?

 דיני נזיקין

תושב ג`נין הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מפגיעת קליע שחדר לראשו. פגיעת הקליע אירעה, כך נטען, מירי רשלני של קליעי פלסטיק של חיילי צה"ל, בעת שהתובע נסע במכונית בן דודו. בין היתר, טען התובע כי המדינה פגעה ביכולתם להוכיח שהנזק נגרם לתובע מקליעי פלסטיק כאמור לעיל, בכך שנמנעה מלבדוק את המכונית על ידי מומחה מז"פ (במקום בדיקת מומחה מז"פ התבקש בן דודו של התובע לצלם את הרכב ואת סימני הפגיעה והדם בעצמו, ותו לא).

פסק הדין:

1. המצב המשפטי שנדון על ידי בית המשפט הוא כזה: התובע טוען טענה עובדתית, אשר אם תתגלה כנכונה תוכל לבסס את תביעתו. לטענת התובע, ישנה ראיה אשר הייתה יכולה להוכיח את טענתו העובדתית. אלא, שכתוצאה מרשלנות של הנתבע, לא ניתן להשתמש בראיה המסוימת הזו. במקרה כזה, הכלל הוא שמטילים את החובה להוכיח שהטענה של התובע לא נכונה על הנתבע (במצב רגיל התובע צריך להוכיח שהטענה שלו נכונה). למעשה, רוב הסיכויים שהנתבע לא יוכל להוכיח שהטענה לא נכונה, שכן גם הוא לא יכול להשתמש בראיה הרלבנטית כתוצאה מרשלנותו.

2. עד היום בתי המשפט השתמשו בכלל זה בתביעות רשלנות רפואיות. בית המשפט קובע, כי ניתן להשתמש בכלל זה, גם בתביעות אחרות ואין הצדקה להגביל את הכלל רק לתביעות רשלנות רפואית.

אילו היה מומחה מז"פ בודק את המכונית, ניתן היה לקבוע איזה  קליע פגע ברכב ובתובע. בית המשפט קובע, כי המדינה התרשלה בכך שלא ביצעה לרכב בדיקה של מומחה מז"פ, והעביר אליה את הנטל, להוכיח כי לא היה מדובר בירי של קליע פלסטיק.

פרשנות:

1. חשיבותו של פסק הדין הינה בכך שהרחיב את הכלל הנקרא "גרם נזק ראייתי" מעבר לסוגיית הרשלנות הרפואית. על אף שבנסיבות העניין מדובר על נתבע שהוא המדינה, הכוונה היא לכל נתבע, גם אם הוא אדם פרטי או חברה.

2. כאשר תובע מבקש מסמך מסוים על מנת להוכיח תביעה שהגיש, הנוגעת להובלה/יבוא/שילוח, וסוכן המכס/המשלח/המוביל שנתבע בתיק, הוא מי שאמור להחזיק במסמך, יוכל התובע להעביר את נטל ההוכחה לנתבע, אם כתוצאה מהתרשלות הסוכן/משלח/מוביל, המסמך אינו קיים עוד.

3. אין די בכך שלא ניתן להשיג את המסמך. על התובע להוכיח שהמסמך חסר כתוצאה מרשלנותו של הנתבע.

4. ומכאן, לקריאתנו החוזרת לשמור על תיעוד מתאים.

 ראו בגליון מס` 6 של יבוא ויצוא (Index.asp?ArticleID=67&CategoryID=91&Page=1), במאמר: "כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה?", וובגליון מס` 7 של יבוא ויצוא (Index.asp?ArticleID=69&CategoryID=91&Page=1), במאמר: " על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה". 

ע"א 361/00 עאזם ד`אהר נ` סרן יואב ומדינת ישראל, בית המשפט העליון, פסק דין מיום 10.2.05

לראש העמוד