הובלה
דבר ידוע הוא שמובילים ימיים נוהגים לעכב סחורות של יבואנים/משלחים/סוכני מכס בגין חובות קודמים, בגין השהיות או בגין נזקים שנגרמו למכולות. האם המובילים רשאים לעכב סחורות עד לקבלת הכספים? האם הם רשאים לקזז כספים המגיעים להם מיתרות זכות של הלקוחות אצלם?
חלק ראשון - עיכוב סחורות/שטרי מטען
זכות העיכבון
זכות העיכבון הנה זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיוחזר החיוב. זכות זו מוגדרת בסעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין: "עיכבון הוא זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין, כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב". סעיף זה אינו מקנה את הזכות לעיכבון אלא קובע כי זכות זו יכול שתוקנה באחת משתי דרכים:
1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.
עיכבון מכוח הוראת חוק: בדין ישנן הוראות חוק שונות המאפשרות קיומה של זכות העיכבו. אנו נתמקד בשתי הוראות חוק רלבנטיות לענייננו:
חוק חוזה קבלנות - סעיף 5 לחוק קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות".
יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות. המוביל אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרשת זהות בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.
עיכבון מכח הסכם: בפס"ד שניתן לאחרונה (פש"ר (מחוזי - ת"א) 11448/02 רונדופלס בע"מ נ` קרגו אימפורט, ניתן ביום 03.07.02), תבעה חברת רונדופלס (בהקפאת הליכים) את סוכן המכס שבאמצעותו ייבאה חומרי גלם מספקים בחו"ל. סוכן המכס עיכב שלושה שטרי מטען אצלו וסרב לשחרר שלושה משלוחים בטענה של עיכבון בגין חוב של החברה כלפיו. לטענתו, זכות העיכבון שלו נובעת מן ההסכם בין הצדדים.
חברת רונדופלס טענה, מנגד, כי החובות המדוברים הנם חובות מעסקאות אחרות הקשורות למשלוחים שכבר שוחררו.
בית המשפט המחוזי בת"א פסק כי על עמיל המכס לשחרר את שטרי המטען ואת הסחורה.
נקבע כי לא נוצר עיכבון הסכמי שכן עיכבון מכח הסכם הנו זכות קניינית ולכן יכול להיווצר אך ורק ע"י חוזה ברור ומפורש בכתב בין הצדדים, ואין די באומד דעתם.
נוסף לכך, אימץ ביהמ"ש את טענת רונדופלס כי אין לראות את עסקאות החברה עם פקיד המכס כולן כעסקת מסגרת אחת, אלא כל עסקה עומדת בפני עצמה, שכן אין הן נכללות בחוזה מפורש בודד. על כן, אף לא נוצר עיכבון מכח חוק.
חלק שני - עיכוב כספים
מוביל ימי מעכב אצלו כספי פקדונות או יתרות זכות של סוכן המכס, וזאת בגין חיובי השהיות משחרורים קודמים. אפשרי?
מקובל בספרות המשפטית שחוב כספי אינו מושא לזכות העיכבון. ייתרת זכות או פקדונות של סוכן המכס (או היבואן) הנמצאים אצל המוביל הינם חוב כספי של המוביל כלפי סוכן המכס ולכן אינם נכללים בהגדרת "נכס" הניתן לעיכבון. זכות העיכבון אינה רלבנטית במקרה זה.
חלק שלישי - זכות הקיזוז
האם קיימת הזכות למוביל לקזז את כספי הפקדונות/יתרות הזכות של סוכן המכס/היבואן המצויים אצלו כנגד חוב שסוכן המכס/היבואן חייב למוביל (השהיות, נזקים למכולות, ועוד).
מקורה של זכות הקיזוז בחוק החוזים (ס` 53 לחוק). זכות זו מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. הזכות לקזז מאפשרת לקזז גם חיובים שלא מאותה "משפחה" כגון קיזוז זכות נזיקית מול זכות חוזית.
חוק החוזים קובע אימתי ניתן להפעיל את זכות הקיזוז:
חלופה א`: החיובים הם מתוך עסקה אחת.
חלופה ב`: אם החיובים אינם מעסקה אחת, עליהם להיות חיובים קצובים.
צריך לבחון בכל מקרה ומקרה האם החוב של היבואן/סוכן המכס למוביל (השהיות, נזק למכולה) צמח מאותה עיסקה (ברוב המקרים - מאותו משלוח) שבה גם קיימת יתרת זכות ליבואן/ סוכן המכס. בדרך כלל, התשובה היא שלילית.
כיוון שכך, יש לבדוק את האופציה השנייה – במידה והחיובים אינם מעסקה אחת, האם הם חיובים קצובים? חיובים קצובים הנם כאלה שנקבעו בפירוש בחוזה או בהסכם או כאלו שאינם מצריכים הערכה או שומה, ודי בחישוב אריתמטי פשוט. השהיות מכולות הינן בדרך כלל קבועות מראש וניתן לראות בהן חיוב קצוב. נזקים למכולות מצריכים הערכה של שמאי (או פסיקת בימ"ש), ואין הם נחשבים לחיוב קצוב.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
