עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

 

בתאריך 1.1.15 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי מאד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים.

 

במאמרנו הקודם ("עוסקים ויבואנים שימו לב- מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן") סקרנו חלק נכבד מהאמצעים המינהליים שמעניק התיקון לחוק לרשות המוסמכת על מנת לנקוט כנגד בעלי עסקים שהפרו את החוק, כגון עיצום כספי, התראה מינהלית, ועוד. בסקירה הנוכחית נפרט על אמצעי אכיפה נוסף שמעניק התיקון לחוק, והוא הפרסום באתר האינטרנט.

 

התיקון מאפשר לממונה על הגנת הצרכן לפרסם באתר האינטרנט, באופן פומבי, את שמות בעלי העסקים שהוטל עליהם עיצום כספי ולכאורה מפרים את החוק, וזאת עוד לפני שבית משפט מוסמך דן בנושא ואימץ את מסקנות הממונה.

 

סעיף 22כא לחוק קובע כי הפרסום יכלול את הפרטים הבאים:

 

·     דבר הטלת העיצום הכספי;

·     מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

·     סכום העיצום הכספי שהוטל;

·     אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות אשר בשלן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;

·     פרטים אודות המפר;

·     שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד; כאשר מדובר ביחיד, סעיף 22כא(ג) נותן אפשרות לממונה לפרסם את שמו רק אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור;

 

אם העסק ה"מפר" הגיש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 22כ לחוק, נדרש הממונה לפרסם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. סעיף 22כא(ה) קובע שהפרסום יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום הכספי שהוטל על יחיד – שנתיים.

 

לדעתנו, מדובר בסמכות שמעניקה אמצעי אכיפה נוספים ומשמעותיים לממונה על הגנת הצרכן, ואשר הופכת אותו למעשה לתובע, לשופט ולתליין גם יחד. למעשה זהו אמצעי ענישה נוסף לבעל העסק מעבר להטלת העיצום הכספי.

 

כיום, בעידן האינטרנט, אשר נגיש לכל אדם, פרסום באתר אינטרנט לפיו בית עסק מסוים הפר את החוק וקיבל עיצום כספי, עשוי להרתיע צרכנים מלהמשיך ולרכוש מאותו בית עסק שנכנס ל"רשימה השחורה", וכל זאת כאשר קיים סיכוי שבית המשפט יקבע, בסוף התהליך, שעשוי לערוך מספר שנים, כי בית העסק לא הפר את החוק. 

 

פרסום ה"הפרה" באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן עשוי לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות צרכניות נגד בעל העסק בגין אותה הפרה. כידוע, תובענות ייצוגיות בתחום הצרכנות והמזון הפכו להיות חזון נפרץ במדינתנו, ולמשל בשנת 2013 הוגשו כמעט 500 תובענות ייצוגיות בתחום הצרכנות.

 

במצב זה, הפרסום באינטרנט עשוי לגרום לענישה כפולה של בית העסק- הפרסום יעודד תביעה ייצוגית, והפרסום עשוי להפחית את כמות האנשים שירכשו באותו בית עסק.

 

אמנם החוק מחייב את הממונה לציין כי בית העסק ערער לבית המשפט, אך ניתן להעריך בזהירות כי הסתייגות זו לא תשנה את הנזק שעשוי להיגרם לעסק כתוצאה מן הפרסום וכן כנראה שלא תמנע את התביעה הייצוגית. לכן, הפרסום צפוי להביא לנזק לבית העסק, גם אם לאחר מספר שנים בית המשפט יבטל את העיצום ויקבע כי החלטת הממונה הייתה שגויה, וגם אם התביעה הייצוגית תידחה.

 

למעשה, הממונה על הגנת הצרכן הוא רשות מינהלית אשר גם מאשימה וגם מטילה את העונש, כגון העיצום הכספי. האקט הנוסף של הפרסום מהווה ביצוע נוסף של פסק-דינו של הממונה, וזאת עוד בטרם הכריע בית המשפט בעניין.

 

לצורך השוואה, גם בתחום הכופר המוטל על עברייני מס, בעקבות פסק- הדין בעניין התנועה לחופש המידע משנת 2008, הונחתה רשות המסים להתחיל ולפרסם את החלטות ועדות הכופר יחד עם שמות הנישומים שעברו עבירות, וזאת בכפוף לחוק חופש המידע ועקרון השקיפות. יחד עם זאת חשוב לציין כי כופר מוטל על הנישום בהסכמה, בעוד שעיצום כספי מכח חוק הגנת הצרכן מוטל כנגד עמדתו של בית העסק.

 

בשולי הדברים נבקש לציין כי סעיף 22כב קובע שהטלת עיצום כספי אינה גורעת מאחריותו הפלילית של המפר. כלומר, ניתן לנקוט כנגד העסק ה"מפר" בשני מסלולים במקביל- הטלת עיצום כספי במישור האזרחי, והגשת כתב אישום פלילי/הטלת כופר, במישור הפלילי.

 

למאמרנו הקודם בנושא, ראו:

 

עוסקים ויבואנים שימו לב- מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן

 

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.