תביעות נזיקין
ישראל
חוק האחריות למוצרים פגומים מטיל חובה על יצרן לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר.
אחריות היצרן הנה מוחלטת ואין זה משנה האם היה או לא היה אשם מצד היצרן.
"יצרן" אינו אך ורק יצרן. לצורך החוק, גם יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחו"ל נחשב ליצרן. כמו כן, במקרה שהיצרן או היבואן אינם ניתנים לזיהוי על פי המוצר, ניתן לתבוע את הספק.
החוק קובע אימתי מוצר נחשב לפגום:
א.כאשר קיים במוצר ליקוי העלול לגרום לנזק גוף;
ב. כאשר בנסיבות הענין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעני בטיחות, והוראות כאלו לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.
בענין שהובא בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תבע הנפגע יבואן-שיש בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מאלרגיה לחומרים מסוימים המצויים בשיש שקנה. על המוצר לא היו תוויות אזהרה לגבי הימצאותם של חומרים אלו. בית המשפט המחוזי קבע כי מוצרים העלולים לגרום לפגיעה (כולל אלרגיה) במשתמש - יש לסמנם בהתאם בהוראות שימוש מתאימות, ובאזהרה מפני הסיכונים שעלולים להגרם כתוצאה מהשימוש. אי סימון נאות גורר סיווגם של המוצרים כפגומים, ומטיל על היבואן אחריות מוחלטת לפיצוי הנפגע.
בענין שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע, בנסיבות המקרה, כי ניתן לתבוע בישראל יצרן זר שייצר מוצר פגום.
ניתן לתבוע יצרן/יבואן של מוצר גם בעילות אחרות - רשלנות, הפרת חוזה וכו`. היתרון הוא שעל פי עילות אלו ניתן לתבוע עם בגין נזק כלכלי, ולא רק נזק גוף. החסרון הגדול במסלולים אלו הוא שלא רובצת על היצרן אחריות מוחלטת (ללא אשם כלשהו).
ארה"ב
המונח Product Liability מתייחס לאחריות של אחד הגורמים בשרשרת הייצור של המוצר, בגין נזק שנגרם מן המוצר.
בארה"ב אין חוק פדרלי העוסק ב - Product Liability, והענין מוסדר באמצעות חקיקה מדינתית ופסיקות בתי המשפט המדינתיים. תביעות Product Liability יכולות להתבסס על אחריות מוחלטת של היצרן, או על רשלנות, בהתאם למדינה בה מוגשת התביעה. בתביעה כזאת ניתן לתבוע גם יבואן/יצואן של טובין. עילת תביעה נוספת הינה עילה חוזית מכח יחסי מוכר-קונה, המחייבים את המוכר לספק ללקוח טובין ראויים לשימוש עפ"י ציפייתו (עפ"י הקוד המסחרי האחיד - UCC שיושם במדינות רבות).
בשורת פסקי דין של בתי המשפט של מדינת ניו יורק נקבע כי תביעה בגין אחריות מוחלטת יכולה להתקבל גם במקרה שבו מדובר על הימנעות היצרן מלספק הוראות זהירות מתאימות לשימוש במוצר.
בפס"ד שניתן במדינת ניו-יורק ב- Court of Appeal דובר בתביעתה של נהגת שנפגעה כאשר נהגה ברכב שיוצר ע"י חברת פורד (הנתבעת). לטענת התובעת עיצוב הרכב הפגום הוא אשר גרם לתאונה. חברת פורד התגוננה בטענה כי הרכב יוצר במיוחד לנהיגת שטח ונועד למנוע תאונות במצב של נהיגה בתנאי שטח, וקיימת אפשרות (נדירה) כי יתרון זה יוצר חסרון במקרים נדירים בכביש רגיל.
בית המשפט שדן בעניין הכריע כי יש הבדל בין תביעה נזיקית (רשלנות או אחריות מוחלטת) לבין תביעה מכח ה-UCC שהינו החוק המסדיר מכירה של טובין. כך, תביעה לפי עוולות נזיקיות, תתמקד בבחינת אופן ייצור ושיווק המוצר לפי יחסי עלות-תועלת. דהיינו, האם ננקטו כל הצעדים הנדרשים, באופן סביר, להבטחת שימוש בטוח במוצר. לעומת זאת, תביעה מכח ה- UCC, תתמקד באופן שיווק המוצר, והאם הובאו הסיכונים לידיעת הלקוח באופן מלא.
בית המשפט קבע כי תביעה בעוולה נזיקית היתה נכשלת, מאחר והוכח כי פורד ייצרה מוצר ראוי ובטיחותי לנהיגת שטח, ואף לנהיגה עירונית (למעט במקרים נדירים), וכי ביחס של עלות-תועלת, אין פגם במוצר. לעומת זאת, תביעה מכח ה- UCC נתקבלה, שכן במסגרת שיווק המוצר, הוטעה הלקוח לחשוב כי המוצר הנמכר לו הינו ברמת בטיחות גבוהה מזו הקיימת באמת. לאמיתו של דבר, המוצר לא עמד בציפיות שיצר היצרן.
ת.א. (ב"ש) 325/90 יהושע מנדיל נ` שיש אשדוד בע"מ, ניתן ביום 7.11.94.
ע"א 1471/02 Metallurgique de Geryat S.A נ` ד"ר וילנסקי נחמן ואח`, ניתן ביום 16.2.03
Denny v. Ford Motor Co. 87 N.Y. 2nd 248, 5 December 1995
לראש העמוד