העליון: סכסוך בין מפיצים מתחרים ימתין להכרעה בתביעת מפיץ נגד יצרן

עו"ד גיל נדל, שלום חסן

לאחרונה, קבע בית המשפט העליון, כי משיקולי יעילות, יש לעכב את ההחלטה בתובענה שהגיש מפיץ כנגד מפיץ

מתחרה בעילה של "גרם הפרת חוזה", עד לסיום הליך בוררות בתביעה העיקרית המתנהל בין המפיץ ליצרן

בשאלת הפרת החוזה.

המפיץ הגיש תביעה כספית ותביעה למתן חשבונות נגד היצרן בטענה שהיצרן הפר את הסכם ההפצה עימו, והעביר

כמו כן, הוגשה תביעה נגד המפיץ המתחרה בטענה לגרם הפרת חוזה מצדו.

בעקבות תניית בוררות בהסכם בין היצרן למפיץ ניתנה החלטה לעיכוב ההליכים בתיק זה, ומשכך נותרה לדיון

תביעת המפיץ נגד המפיץ המתחרה בשל גרם הפרת חוזה. בעקבות החלטה זו שלח המפיץ המתחרה הודעת צד ג'

ליצרן. בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי נקבע, בהתאם לדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד", כי לאור ההחלטה

לעכב את ההליכים שבין המפיץ ליצרן בשל תניית הבוררות ולשם ייעול ההליך ומניעת השחתת זמן שיפוטי לריק,

יש לעכב גם את ההליך שבין המפיץ למפיץ המתחרה, שכן שלוש מתוך ארבע העילות בהליך זה קשורות בצורה

ישירה למישור היחסים שבין המפיץ ליצרן, אשר יזכו לבירור במסגרת הליך הבוררות. בתמצית, נקבע כי על מנת

להכריע האם התבצעה עוולה של גרם הפרת חוזה מצד המפיץ המתחרה, יש לברר ראשית האם התבצעה הפרת

חוזה מצד היצרן- הליך שנמצא בבוררות. המפיץ הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטתו של

בית המשפט המחוזי.

המפיץ טען, כי בית המשפט המחוזי שגה כשהחליט לעכב את ההליכים בתביעתו נגד המפיץ המתחרה בשל

הדוקטרינה של הליך תלוי ועומד , משום שלא מתקיים היסוד הנדרש של הליך משפטי נוסף בין הצדדים, היות

והליך בוררות אינו הליך משפטי.

המפיץ טען, כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, הרי ששלוש מתוך ארבע העילות בתביעתו נגד המפיץ המתחרה

אינן עילות חוזיות ולכן אין להן כל קשר להליך הבוררות המתקיים ביחס לשאלת קיומו של חוזה בינו לבין היצרן.

עוד טען היצרן, כי כיוון שלא מתקיים הליך משפטי נוסף בינו לבין המפיץ המתחרה, הרי שאין כל סיכון לקיומן של

החלטות סותרות המצדיק את עיכוב התובענה כנגד המפיץ המתחרה.

המפיץ המתחרה טען, כי בית המשפט המחוזי היה מודע לכך שאין טעם לקיים דיון בעניין המסור לבוררות- שאלת

הפרת החוזה שבין המפיץ ליצרן – וכי יש להמתין עד להכרעה בבוררות כדי להמשיך ולדון בשאלות שעניינן גרם

הפרת חוזה על מנת להימנע מהכרעות סותרות. עוד טען המפיץ המתחרה, כי עילות נוספות בתובענה שהוגשה נגדו,

הנוגעות לחוסר תום לב במשא ומתן ועשיית עושר, נובעות באופן ישיר מהחוזה שבין המפיץ לבין היצרן ולכן יש

להעדיף את עיכוב ההליכים בתובענה עד לקבלת פסק הבוררות.

בית המשפט העליון פסק כי כאשר עולה חשש להכרעות סותרות בין הליכים בשל הליך אחר המתנהל בין הצדדים,

קמה לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה.

בית המשפט חזר על הכלל לפיו השתק פלוגתא )כלל הקובע שבעל דין שטענתו נדחתה בהליך אחד לא יוכל

להעלותה בהליך אחר( יחול רק כאשר קיימת זהות בין הצדדים להתדיינות הראשונה לבין הצדדים להתדיינות

המאוחרת. ואולם, הכללים לקיומו של השתק פלוגתא הוגמשו בפסיקה כך שהשתק פלוגתא יחול גם כשהצד

שמעלה את טענת ההשתק לא היה צד להתדיינות הראשונה, אם הטענה מועלית כטענת הגנה כנגד תובע שהיה צד

להתדיינות הראשונה. בית המשפט הוסיף, כי למרות שהכרעות הליך הבוררות מחייבות רק את הצדדים לו, כלומר

המפיץ והיצרן, ואינן יכולות לפגוע בצד שלישי כמו המפיץ המתחרה, הרי שיש להן השפעה גם על התביעה כאן.

למשל, בית המשפט הדגים כי באם יוכרע בהליך הבוררות בין היצרן למפיץ כי החוזה לא הופר, הרי שהמפיץ

המתחרה יוכל להשתמש בהכרעה זו כטענת הגנה בתביעה שהגיש נגדו המפיץ.

הוכרע כי במצב זה, בו קיים פוטנציאל להכרעה בפלוגתאות זהות המתבררות בשני ההליכים, וכאשר אחד הצדדים

להליך שעיכובו נדון יוכל להעלות טענת השתק ביחס לאותה פלוגתא, הרי שמתקיימים התנאים המצדיקים את

עיכוב התובענה עד להכרעה בהליך המקביל. לפיכך, נדחה ערעור המפיץ ונקבע כי גם התביעה שלו כנגד המפיץ

המתחרה תעוכב.

בית המשפט חייב את המפיץ בהוצאות משפט בסך של 02,222 ש"ח.

השופטים: י' דנציגר ס' ג'ובראן וד' ברק-ארז. ב"כ הצדדים: למפיץ - עו"ד דן אקשטיין. למפיץ המתחרה – עו"ד

יעל מושקוביץ והילה גולדפלד. ליצרן – עו"ד הלל איש-שלום ורועי קובובסקי[.

* * *