עו"ד גיל נדל
בעקבות הלחימה בדרום והגיוס המסיבי של חיילי מילואים, נמצאים יצואנים במצב שבו אין הם מסוגלים לקיים את ההסכמים שעליהם הם חתמו, בעיקר בהיבט של עמידה בלוחות זמנים.
סעיף 79 של אמנת האו"ם למכר טובין בינלאומי, המכסה חלק נכבד מהסחר הבינלאומי, ושנקלטה בישראל באמצעות חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תש"ס – 1999), קובע כי צד יהיה פטור מתשלום פיצויים לצד השני בעקבות אי קיום ההסכם, אם הוא מוכיח שהאי קיום נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו, ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר, בעת כריתת החוזה, להתחשב במכשול, או למנוע אותו, או להתגבר עליו, או על תוצאותיו.
לכאורה, סעיף זה יכול לסייע ליצואן ישראלי המאחר באספקת סחורה ללקוח בחו"ל, אלא שהפסיקה ברחבי העולם נוטה, ככלל, לפרש סעיף זה בצמצום, באופן המונע מהמפרים (מוכרים או קונים) להיעזר בו. בענייננו, נראה שאבן הנגף תהיה הדרישה בדבר אי היכולת להתגבר על המכשול, ושהקונה הזר יטען כלפי הספק הישראלי שהיה עליו למצוא עובדים אחרים במקום אלו שגויסו. סביר להניח שלזהותו של הפורום שידון בסכסוך תהיה השפעה על היתכנותה של ההגנה על פי סעיף 79 הנ"ל: בית משפט ישראלי עשוי לגלות אמפתיה לעמדתו של יצואן שגייסו לו את העובדים, דבר שקשה להניח שיתקיים בבית משפט ספרדי, למשל.