פעמים רבות קורה שהיחסים בין ספק השירות לנותן השירות אינם מתמצים בהתחשבנות פשוטה - הספק מספק שירות ותמורתו הוא מקבל כסף. לעיתים מדובר במערכת התחשבנות מורכבת יותר ודו-צדדית, שבמסגרתה גם ספק השירות חייב כספים למקבל השירות. הנה דוגמא: מוביל ימי מספק שירותי הובלה ליבואן. היבואן נדרש לשלם עבור ההובלה הנוכחית. יחד עם זאת, המוביל חייב כספים ליבואן בשל עסקאות העבר, שכן המוביל קיבל מהיבואן פקדון כספי עבור דמי השהיית מכולות, והמכולות הוחזרו במועד תוך שהיבואן נותר ביתרת זכות.
כאשר מדובר במערכת התחשבנות דו צדדית, עולה מיד השאלה האם צד אחד יכול לקזז חיוב שהוא חייב לצד השני, כנגד יתרת הזכות שיש לו אצל הצד השני. ובדוגמא שהבאנו מקודם: האם המוביל רשאי לקזז את כספי הפקדונות/יתרות הזכות של היבואן המצויים אצלו כנגד חוב שהיבואן חייב למוביל (דמי השהייה, נזקים למכולות, ועוד).
קיזוז ע"פ חוק:
מקורה של זכות הקיזוז בחוק החוזים (סעיף 53 לחוק). זכות זו מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. במישור העקרוני, החיובים הכספיים אינם חייבים להשתייך לאותה משפחה משפטית: ניתן לקזז חיוב כספי נזיקי (פיצוי בגלל נזק למטען) כנגד חיוב שנקבע בחוזה (דמי הובלה). התנאים המדוייקים יפורטו מיד.
חוק החוזים קובע אימתי ניתן להפעיל את זכות הקיזוז, ומבחין בין מצב בו החיובים הכספיים משתייכים לעיסקה אחת, ובין מצב בו החיובים הכספיים אינם משתייכים לאותה עיסקה.
בדוגמא שלנו נצטרך לשאול האם החוב של היבואן למוביל (השהיות, נזק למכולה) צמח מאותה עיסקה שבה גם קיימת יתרת זכות ליבואן/ סוכן המכס. ברוב המקרים, ה"עיסקה" היא משלוח ספציפי, שכן היבואן הזמין מהמוביל כל משלוח בנפרד, מבלי שהיה הסכם מסגרת ביניהם. במקרה כזה, אם החוב למוביל נובע ממשלוח אחד, ויתרת הזכות אצל המוביל נובעת ממשלוח אחר - אין מדובר באותה עיסקה.
יחד עם זאת, ניתן למצוא התקשרויות מסגרת בין יבואן למוביל שבהן נכללת עיסקה לביצוע מספר הובלות עתידיות. במקרה כזה ניתן יהיה לטעון כי מדובר בעיסקה אחת. בדרך כלל, התשובה היא שלילית.
מדוע חשוב לקבוע האם מדובר בחיובים מעיסקה אחת? החוק קובע כי לצורך הפעלת זכות הקיזוז, אם מדובר בחיובים שאינם מעיסקה אחת, החיובים צריכים קצובים. לעומת זאת, אם מדובר בעיסקה אחת, החיובים אינם צריכים להיות קצובים.
חיובים קצובים הינם כאלה שסכומם נקבע בפירוש בחוזה או בהסכם, או כאלו שאינם מצריכים הערכה או שומה, ושניתן להגיע אליהם בחישוב אריתמטי פשוט. לענייננו, השהיות מכולות הינן בדרך כלל קבועות מראש וניתן לראות בהן חיוב קצוב. לעומת זאת, נזקים למכולות מצריכים הערכה של שמאי (או פסיקת בימ"ש), ואין הם נחשבים לחיוב קצוב.
מכאן, שאם המוביל רוצה לקזז מיתרת הזכות של היבואן (ממשלוח קודם) את חוב דמי ההשהייה מהמשלוח הנוכחי – הרשות בידו (בתנאי שתעריף דמי ההשהייה קבוע בהסכם בין הצדדים). לעומת זאת, אם המוביל רוצה לקזז מיתרת הזכות של היבואן (ממשלוח קודם) סכום מסויים בשל נזק שנגרם למכולה (ממשלוח אחר) בזמן שהיתה בחזקת היבואן, אין הוא רשאי לעשות כך.
קיזוז על פי הסכם:
הסקירה שהובאה לעיל התבססה על חוק החוזים, המהווה "ברירת מחדל" באותם מקרים שבהם הצדדים לא גיבשו ביניהם הסכמה אחרת. מכלל הן אתה שומע לאו – צדדים רשאים להגיע להסדרי קיזוז אחרים, שבהם ייקבעו תנאים שוים מאלו שקובע החוק. וכך ניתן לראות סעיפי קיזוז שבהם ניתן לקזז חיובים בלתי קצובים שאינם מאותה עיסקה, והוראות נוספות שאינן מוסדרות בחוק.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
