עו"ד גיל נדל, עו"ד הילה וולגמוט
לאחרונה, הסתיימה הסאגה המשפטית שנגעה לגביית "דמי הרשאה" על ידי רשות שדות התעופה בשנים האחרונות.
תחילתה של הפרשה הייתה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד המכס בשנת 2009, בה טעם יבואן כי "דמי ההרשאה" נגבים ברשימון שלא כדין וללא סמכות חוקית.
בתגובה לתביעה הייצוגית, טען המכס כי הוא רק משמש כצינור להעברת הכספים לרשות שדות התעופה, וכי הוא גובה את דמי ההרשאה מהיבואנים במקום מסוכני המכס שלהם, על פי הסכמה עם רשות שדות התעופה, משיקולי יעילות ומתוך ההנחה כי ממילא סוכני המכס "יגלגלו" את דמי ההרשאה על היבואנים.
"דמי הרשאה" אלה נגבו על ידי רשות שדות התעופה מבעלי עסקים המצויים בשטחה, כאשר בדרך כלל סכום דמי ההרשאה סוכם במהלך משא ומתן.
עד לשנת 2009 גבתה רשות המיסים (אגף המכס) את "דמי ההרשאה" עבור רשות שדות התעופה, בסך של כ-20 ש"ח לכל רשימון יבוא.
בעקבות התביעה הייצוגית, הודיע המכס בשנת 2009 כי הגבייה באמצעות הרשימונים תופסק.
לאחר תקופה שבה לא נגבו דמי ההרשאה, החלה רשות שדות התעופה לגבות אותם מסוכני המכס באמצעות ממ"ן.
לאור תוצאות התביעה הייצוגית, הגישו עשרות יבואנים תביעות אישיות נגד המכס ורשות שדות התעופה, להשבת "דמי ההרשאה" שנגבו מהם בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, וטענו כי היה מדובר בגבייה בלתי חוקית. סכום התביעות האישיות הסתכם בכמה מיליוני ש"ח.
רשות שדות התעופה הגישה באותן התביעות הודעת צד ג' נגד סוכני המכס של היבואנים, וטענה, לחילופין, כי על סוכני המכס לשאת ב"דמי ההרשאה". הודעת צד ג' הוגשה גם כנגד לשכת סוכני המכס כגוף מייצג.
רשות שדות התעופה טענה כי אופן הגבייה מן היבואנים סוכם עם סוכני המכס בשנות ה-80 ולכן אם היבואנים מתנערים מגבייה זו, הרי שעל סוכני המכס לשאת בסכומים הללו בהתאם לסיכום עם רשות שדות התעופה.
מהלך זה של רשות שדות התעופה גרם להכנסת סוכני המכס לתביעות כנתבעים בסכומים של מיליוני שקלים, בעל כורחם, ואילץ אותם להגיש הודעות צד ד' כנגד היבואנים עצמם, מגישי התביעה.
בנוסף, רשות שדות התעופה הגישה תביעה משל עצמה בסך כולל של כ-13 מיליון ש"ח נגד תשעה סוכני מכס, ודרשה מהם לשלם דמי הרשאה בעבור התקופה שבין 2009 ל-2011, התקופה שבה הופסקה הגבייה בשל התביעה הייצוגית.
לאחרונה, הסתיימו כל התביעות הללו בפשרה ולפיה היבואנים יוותרו על שליש מסכום תביעתם, רשות שדות התעופה תשיב ליבואנים שליש מדמי ההרשאה ששולמו, וסוכני המכס ישיבו ליבואנים שליש נוסף.
לענין דמי ההרשאה בעתיד, התחייבו סוכני המכס לשלמם לרשות שדות התעופה באמצעות ממ"ן ואף ויתרו על כל טענה בנוגע לאי-חוקיות גבייה זו, כאשר היבואנים הסכימו לכך שסוכני המכס יחייבו אותם בדמי ההרשאה המשולמים לרשות שדות התעופה.
רשות שדות התעופה הסכימה למחוק את תביעתה נגד סוכני המכס בגין תקופת הביניים.
למעשה, ניתן לומר כי הגשת התביעות האישיות גרמה לשינוי התנהגות שהייתה לאורך שנים: במשך שנים רבות כאמור, נגבו דמי ההרשאה מן היבואנים ברשימוני היבוא, והועברו לרשות שדות התעופה, ללא מעורבות של סוכני המכס.
הגשת התביעות האישיות הכניסה למערכה את סוכני המכס והציבה אותם במוקד העניין כנתבעים, וגרמה לכך שסוכני המכס נדרשו להכניס יד לכיס מבלי שלקחו בחשבון עניין זה.