גיל נדל משרד עורכי דין

 

עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה

עוד בנושא
תקנות חדשות בנושא סימון מוצרי מזון המכילים חפץ
האם ניתן לבצע "הרמת מסך" לצורך גביית חוב מחברת סוכני מכס?
עדכון פסיקה: ליצרן יש זכות להגביל יבוא חוזר של מוצריו לישראל
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
עוד בנושא
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
החל מ-2014- חובת סימון חדשה במוצרי מזון: שומן טראנס
אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים לישראל
בית המשפט העליון מעכב הליכים בתביעה נגד KIA העולמית
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית
תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף
מרחיבים את העסק לחו"ל – על המיסוי כבר חשבתם ?
סחורה נגנבה ממחסן מטענים? המחסן יישא בתשלום מסי היבוא
סקירה: האם להקים "סניף" או "חברת בת" בישראל
חוות-דעת של רואה חשבון או יועץ מס - יצירה ספרותית?
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
מכולה גנובה תושב לבעליה החוקיים
שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
איסור על הכנסת מוצרים נוזלים לאירופה - האם הדיוטי פרי צריך להזהיר?
יצואן בטחוני שחטא לא יצא נשכר
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
אכיפת פסקי-דין זרים בישראל- כדאי להכיר
נזק ברכב "וולבו" מיובא מצדיק את גרירת וולבו העולמית להתדיינות בארץ
החובה לוודא מסירת כתב תביעה נגד יבואן פלסטיני - לא בכל מצב
מי הגורם שישא בעלויות אחסנה והשמדת טובין מזויפים? בית המשפט עושה סדר בעניין
האם נזקי רטיבות למטען כתוצאה מגשם הם "כוח עליון"?
מתי תחויב חברה זרה שהגישה תביעה בישראל בהפקדת ערובה?
יבואן: כיצד יש להתגונן מפני מכירה לחברה המצויה בקשיים?
יבואנים אישיים הגישו עתירה כנגד משרד התחבורה בעניין אי מתן רישיונות יבוא לרכבים מארה"ב
יבואן כלבים יפצה את תנועת "תנו לחיות לחיות"
המסע של כתב טענות אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל
תיקונים לאמנות ADR ו – RID להובלת חומרים מסוכנים במשאיות וברכבות
יום עיון מיוחד ליצואנים ישראליים
על החרמת מוצרי יהודה ושומרון על ידי הרשות הפלסטינית
תובענות ייצוגיות – חלק ב'
עסקת אשראי דוקומנטרי – עקרון ההתאמה
נדחתה טענת "פורום בלתי נאות" כנגד תביעת יצואן ישראלי
מוצרי הלבשה – סימון על פי צו הגנת הצרכן
חיטוי אריזות ומשטחים העשויים מעץ
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
בית המשפט:החוזה הבלתי חתום עם ספק שירותי הלוגיסטיקה – מחייב.
הסתמכות על ייעוץ משפטי תספק הגנה כנגד אישום פלילי? לא בהכרח
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
תביעה משפטית – הנמל איבד את המכולה – הנמל ישלם את דמי האחסנה
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
בית המשפט: חסינות רשות הדואר לא תחול במסגרת פעילותה כתאגיד בנקאי
פקיד רישוי: קיבלת שיקים פתוחים והעובד שלך גנב אותם-מי אחראי?
המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית
מה קורה כאשר לא נחתם הסכם מסודר
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
המשטרה תפסה רכב והחזיקה בו לזמן ממושך ובלתי סביר - המשטרה תפצה
תביעה כנגד ספק סיני – פרוצדורה ליברלית של בית המשפט
נדחתה טענת יבואן – "שימשתי כגורם פורמאלי בלבד"
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
סימון טובין ביבוא לאיחוד האירופי
"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי
הלחימה בדרום - כח עליון?
בית המשפט ביטל מכירת טובין במכרז של המכס
מתי ניתן לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי?
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק שני
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
היכן כדאי לתבוע ספק סיני שהפר חוזה?
אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן
ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך!
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
עיכבון סחורות בידי מחסן ערובה – גם כאשר היבואן אינו צד לחוזה
על בטחון ויציבות בסחר הבינלאומי – מסע בעקבות החקיקה והפסיקה במדינת ישראל
תיקון לצו הגנת הצרכן – סימון טובין
מי מגן על חיילי המילואים ?
הסחורה בבעלות הספק עד לפרעון מלא של התשלום - על סעיף שימור בעלות שלא תפס
לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)
תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006
מבזקי הקהילייה האירופית - יולי 2006
על קריסת המשא ומתן בסבב הנוכחי של ארגון הסחר העולמי
גרימת נזק ראייתי, או - מה קורה כאשר הנתבע איבד, ברשלנותו, מסמך שיכול להיות לעזר לתובע ?
הובלה-האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?
תביעות נזיקין-פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין-לציבור התעשיינים, היצואנים והיבואנים: אחריות למוצרים פגומים - ישראל וארה"ב
חדשות הקיהלייה האירופית-שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקיהלייה האירופית
תביעות נזיקין - פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין- פיצויים בגין נזקי השביתה במשק - עדכון
מחסומי סחר בלתי מכסיים - חיטוי וסימון אריזות עץ - דרישות חדשות
יבוא מזון לארה"ב - חובת מתן הודעה מוקדמת
מי ישא בתשלום דמי השהיית מכולה? - עדכון פסיקה
תביעות נזיקין נגד המדינה
משרד הבריאות ישלם 800 אלף שקל ליבואנים שנפגעו בשל פרשת רמדיה
חברת חממה עתרה לבג"ץ: טוענת כי יבואני בוטנים מופלים מול היצרנים
דמי הרשאה- סיום הסאגה המשפטית
ייצוגית בגין אי-סימון שיעור ריכוז העגבניות בקטשופ: התובע הייצוגי חזר בו
בקיצור נמרץ: חוק קידום התחרות בענף המזון
איסור תחרות בלתי הוגנת ביבוא- עדכון פסיקה
מותחן רצועה או מסב למערכת תזמון? ביקורת על הנחיית הסיווג של המכס
מתי ידון בית המשפט בסכסוך המערב גורם זר?
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
בית המשפט ביטל פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה נגד יבואן פלסטיני
תובענות ייצוגיות נגד רשויות המס
בית המשפט: לא נפלה הטעייה בסימון אחוז עגבניות בתרכיז עגבניות
מפיץ שהפר הסכם הפצה לא יחויב בפיצוי
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
העליון: יש לאחד דיון בתביעות ייצוגיות בתחום סימון רכיבי מזון
פיקוח על יצוא ציוד דו שימושי
הצעה לתיקון חקיקה: כללים אחידים למתן תעודת הכשר
הוכרעה מחלוקת לגבי מיזם משותף ליצוא פירות לשווקים בחו"ל
על חובותיו של נמל אשדוד בנושא טיפול ביצוא גרוטאות
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
פסק-דין תקדימי בעליון: רשות המיסים מנועה מלבצע הרמת מסך עצמית
תשלום דמי חגים לעובדים
אי-התאמה בתוכן מטען מיובא לא מאפשרת עצירת אשראי דוקומנטרי
התקבלה תביעת מחסן נגד יבואן: זכות העיכבון הופעלה כדין
בית המשפט: ממן אחראי לנזק בשל אי שמירת מטען בקירור
מחלוקת בין חברה ישראלית לחברה מברה"מ תתברר בישראל
בית המשפט העליון קבע: לא כל הפרה מזכה בפיצוי מוסכם
גם בהעדר הסכם כתוב ניתן להכיר בעסקת קונסיגנציה ללא מחירי מינימום
מחלוקת בין חברת תעופה ירדנית לנציגתה בישראל לא תתברר בארץ
על קו הגבול שבין יבוא אישי ליבוא מסחרי של רכב
סנקציות בגין סחר אסור עם איראן
באילו מקרים לא תכובד תניית שיפוט ייחודית לבימ"ש זר?
לידיעת היצואנים: הנחיות בנוגע ליצוא מוצרי קוסמטיקה לקהילייה האירופית
יבואן בלעדי שניסה לחסום יבוא מקביל ותביעתו נמחקה- ישלם הוצאות
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
המהפכה בתקינת מוצרים מיובאים יצאה לדרך
בית המשפט העליון: בנק יוכל לתבוע בבית משפט בישראל חברה בלגית בגין עסקת יהלומים
בית המשפט: פסק בורר בענייני סחר בינלאומי יכובד ולא יבוטל
בית המשפט: יינתן רישיון לכלי רכב של בטר פלייס שגילם יותר משנה
בית המשפט: אין הסכם בלעדיות? אין צו מניעה נגד יבוא מתחרה
תביעה נגד חברת הובלות איטלקית תעוכב ולא תידון בישראל
משרד החקלאות יפצה יבואני איילים בגין מיזם שנכשל
בעקבות עתירה לבג"צ: יבואן חלקי חילוף לטלוויזיה יהא פטור מהצגת אישור מכון התקנים כתנאי ליבוא
קניין רוחני
בית המשפט: לעיתים דרישת הון עצמי מיבואן רכב אינה מוצדקת
בית המשפט העליון: מפיץ בלעדי שהסכם הפצה עימו בוטל- לא יפוצה
בית המשפט: הקפדה יתרה על העדפת תוצרת הארץ במכרזים
בית המשפט: "מכולה" = מכולה 04 רגל
בית המשפט: לא הוכח הסכם בלעדיות ולכן לא יינתן צו מניעה נגד יבוא מתחרה
העליון: סכסוך בין מפיצים מתחרים ימתין להכרעה בתביעת מפיץ נגד יצרן
ביהמ"ש: ביטול אישור כשרות למוצר מזון לא מצדיק תביעה ייצוגית
הדרך להיות מאושר עוברת ברשות המסים
בית המשפט: לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב
האיחוד האירופי מחריף את הסנקציות נגד רוסיה בתחום הסחר הבינלאומי
עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
בית המשפט העליון: מוביל אווירי לא חייב להמשיך להטיס קופים לניסויים רפואיים
בג"צ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים
מחסן יפצה יבואן בגין נזק למטען עץ
הודעה על יצוא חומר מסוכן צריכה להימסר מראש
הממונה על הגנת הצרכן- התובע, השופט והתליין ?
הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש
העסקת שחקן כדורגל זר מהווה "יבוא" נכס בלתי מוחשי החייב במע"מ
קיזוז כספים
ניתן למסור תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה בישראל
האם ניתן להכיר בחובות אבודים לצורך החזר תשלומי מע"מ, בלו ומס קניה
תביעה נגד מוביל יבשתי זר לא תידון בישראל
איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון - עדכוני פסיקה
האם דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מההתנחלויות הינה חוקית?
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
מתי יש לפצות יבואן בגין נזק שנגרם במהלך אחסנה?
בית משפט השלום בתל אביב: ניתן לתבוע מחסן מטענים מארה"ב בבית משפט בישראל בגין נזק שנגרם למטען
הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון
הנמל לא יפוצה על נזק לציוד הרמה בשל פגיעת משאית
היבואן נגד מדינת ישראל
רשות ההגבלים העסקיים – יבוא אישי ככלי לקידום תחרות
בית המשפט הכיר ביבואנית רכב כנציגה רשמית של יצרנית הרכב לצורך הצגת כתב תביעה כנגדה
עידן גרעיני חדש והשפעותיו על חברות ישראליות גלובליות
עוד בנושא

 בפרקטיקה של היבוא והיצוא ניתן להיתקל לא אחת במוביל ימי (או סוכנו) שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כאשר השולח לא שילם את דמי ההובלה של אותו משלוח, ועקב כך סוכן האוניה מסרב להנפיק פקודת מסירה. או, במקרה אחר, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים, וסוכן האוניה תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה". לעיתים מעורב בענין גם סוכן המכס: לדוגמא, כאשר סוכן האוניה מסרב למסור לסוכן המכס פקודת מסירה למטען של יבואן בשל חוב של סוכן המכס לסוכן האוניה מעיסקה קודמת, או – במקרה חריף יותר – כאשר סוכן האוניה מסרב למסור לסוכן המכס פקודת מסירה למטען של יבואן א' בשל חוב כספי שיש ליבואן ב' כלפי המוביל (יבואן א' ויבואן ב' עובדים באמצעות אותו סוכן מכס, וכך מנסה סוכן האוניה לקשור ביניהם). זו, כאמור, התנהגות שניתן להיתקל בה בפרקטיקה, אולם אין זה אומר שזוהי התנהגות חוקית. אז מה החוק אומר בענין זה?

נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית - סעד עצמי שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של המכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס – לא.

הזכות לעיכבון מוקנית לנושה באחת משתי דרכים: 1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.

עיכבון מכוח הוראת חוק: בדברי החקיקה השונים קיימות מספר הוראות חוק שונות המאפשרות קיומה של זכות העיכבון. אנו נתמקד בשתי הוראות חוק רלבנטיות לענייננו.

חוק חוזה קבלנות: סעיף 5 לחוק קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן  שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון.  על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה. לאחרונה נדונה בבית הדין לימאות טענה של סוכן אוניה לזכות עכבון על מסמכי האוניה שהוחזקו בידי סוכן האוניה (הסוכן ביקש להפעיל את זכות העיכבון להפעלת לחץ לקבלת כספים שהאוניה חייבת לו). בית הדין דחה את טענת העיכבון של סוכן האוניה. בית הדין הסביר שהמסמכים הגיעו לידי סוכן האוניה לא במסגרת ההתקשרות החוזית שבין סוכן האוניה לאוניה, אלא בדרך צדדית, במעין תחבולה שמסגרתה הצליח סוכן האוניה להוציא את מסמכי האוניה מהאוניה. במקרה כזה אין מדובר בנכס שהגיע לידי הנפגע עקב החוזה, ועל כן לא חלה לגביו זכות עיכבון.

נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות החוק הנ"ל לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עיסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעיסקת ההובלה הספציפית (שימו לב ללשון החוק!). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, וכעת מזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

עיסקאות מסגרת

אז מה עושים המובילים? שני דברים: ראשית, הם מנסים לטעון לקיומה של עיסקת מסגרת, הכוללת מספר הובלות. בדרך זו כל ההובלות המתבצעות ע"י המוביל ייכללו בביטוי "עיסקת ההובלה" ו"ההפרה" המופיעים בחוק, והמוביל יוכל לעכב מטען בהובלה ב` כנגד חוב של הובלה א`. פעמים רבות קשה להוכיח קיומה של עיסקת מסגרת.

העיכבון ההסכמי

שנית, המובילים פונים לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד למוביל, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה.הדרישה היא  

שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב.

נזכיר בענין זה את פסק הדין שניתן באמצע שנת 2002 בענין רונדופלס נגד קרגו אמרפורד. באותו מקרה, חברת רונדופלס, שהיתה בהקפאת הליכים, תבעה את סוכן המכס שבאמצעותו ייבאה חומרי גלם מספקים בחו"ל. סוכן המכס עיכב שלושה שטרי מטען אצלו וסרב לשחרר שלושה משלוחים בטענה של עיכבון בגין חוב של החברה כלפיו. לטענתו, זכות העיכבון שלו נובעת מן ההסכם בין הצדדים. בית המשפט דחה את עמדת סוכן המכס וקבע כי לא נוצר עיכבון הסכמי, שכן עיכבון מכח הסכם יכול להיווצר אך ורק ע"י חוזה ברור ומפורש בכתב בין הצדדים, ואין די באומד דעתם. מנגד, בית המשפט אימץ את טענת רונדופלס כי אין לראות את עסקאות החברה עם פקיד המכס כולן כעסקת מסגרת אחת, אלא כל עסקה עומדת בפני עצמה, ועל כן, לא נוצר עיכבון מכח חוק.

בתחילת שנת 2004 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין, שהקל על המובילים בגיבוש העיכבון ההסכמי.

היו אלו המובילים/הסוכנים בורכרד ואלאלוף שעיכבו את נכסיה של חברת תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ שנקלעה לקשיים כספיים, וביקשו לעכב את מטעניה בגין חובות קודמים. כאמור לעיל, עיכבון מכח החוק היה מציב קשיים מרובים כלפי שני המובילים, שכן היה קשה להוכיח את קיומה של עיסקת מסגרת של הובלה. אז מה עשו המובילים? פנו לעזרתו של העיכבון ההסכמי, וכאן התפלגו דרכיהם.

בורכרד הראתה ששטר המטען הימי, שכידוע משמש כראיה לחוזה ההובלה בין הצדדים, כולל זכות עיכבון רחבה, שמתפרשת על חובות אחרים ולא רק על ההובלה הספציפית.

אלאלוף לא הצליחה לגבש עיכבון הסכמי. בשטר המטען המתייחס למשלוחים שלה לא הופיע, ככל הנראה, סעיף עיכבון רחב כמו זה שהופיע אצל בורכרד, ואלאלוף לא הצליחה להציג הסדר עיכבון בכתב, אחר. על כך כתב בית המשפט את הדברים הבאים:

"עיכבון הסכמי צריך שיהיה מפורש בהסכמים שבין הצדדים ואינו יכול לנבוע מהסכם מכללא מכוח נוהג שוק או התנהגות הצדדים כשלעצמו ובייחוד שאלאלוף לא הרימה את נטל הראיה ביחס לנוהג שכזה".

גם העכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים שתוארו בתחילת הרשימה. אמנם עכבון הסכמי יאפשר למוביל לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן, אולם לא ניתן יהיה לעכב מטען של יבואן בגלל חוב של סוכן המכס או בגלל חוב של יבואן אחר שעובד עם אותו סוכן מכס. הסכם, מפורט ככל שיהיה, לא יאפשר לעכב נכס של צד שלישי שאינו קשור לענין. נכון שהדבר קורה בפרקטיקה, אולם אין לכך כל בסיס חוקי, וניתן יהיה לתבוע את המוביל / סוכן האוניה על הנזקים שנגרמו בעקבות עיכוב המטענים שלא כדין.

לראש העמוד