עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
ציבור היבואנים ימצאו לבטח עניין בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בחדרה, הגם שאותו פסק דין עוסק בתביעת נזיקין כנגד המשטרה. באותו עניין דובר בחברה שרכשה שירותי ליסינג ושכרה רכב לאחד מעובדיה, אלא שעובד זה נעצר על ידי המשטרה כחשוד לגרימת מוות. בעת מעצר העובד, תפסה המשטרה את רכב העבודה לצורכי בדיקות וחקירה, כיוון שהרכב נחשב לזירת העבירה וראייה חפצית. הרכב נגרר לתחנת המשטרה בחדרה, שם נערכו בדיקות ברכב, ולמחרת נגרר הרכב למטה הארצי בירושלים לצורך בדיקות נוספות. בהמשך בוצעו ברכב בדיקות נוספות.
לאחר זמן, הודיעה המשטרה לחברה כי בכוונתה להחזיר לה את הרכב, אך בתנאים מגבילים - שלא תועבר בו הבעלות, שלא יבוצעו ברכב שינויים למיניהם ושהרכב יעמוד לרשות הצדדים לאורך כל ההליך הפלילי. החברה התנגדה לתנאים אלו.
בשלב זה כבר חלפו ארבעה חודשים מיום תפיסת הרכב. החברה הגישה בקשה לבית המשפט לשחרור הרכב, אך חודש לאחר הגשת הבקשה חזרה בה החברה מהבקשה, שכן בית המשפט העריך כי ההליך הפלילי יסתיים כעבור חודשיים. אלא שההליך הפלילי הסתיים לאחר שלושה חודשים, ולמעשה הרכב היה מוחזק בידי המשטרה במשך שמונה חודשים.
החברה טענה כי הרכב הוחזר אליה מוזנח והיה צורך בטיפול על מנת להחזירו למצבו הקודם, ומעבר לכך טענה החברה כי במשך כל שמונת החודשים נאלצה החברה לשלם דמי ליסינג על הרכב, חרף פניותיה החוזרות ונשנות למשטרה כי תחזיר לה את הרכב כיוון שהיא משלמת עליו הוצאות מידי חודש. לאור זאת תבעה החברה את המשטרה בעוולת הרשלנות, בכך שהמשטרה החזיקה את הרכב לזמן ממושך ובלתי סביר, תוך פגיעה בקניין החברה, שהינה צד זר להליך הפלילי שהוגש נגד העובד.
בית המשפט דן בשתי שאלות עיקריות: האחת - האם ניתן להטיל אחריות על המשטרה בגין אחזקת ממושכת של רכב לצורכי חקירה? בית המשפט השיב על כך בחיוב. בית המשפט קבע כי על המשטרה מוטלת חובת זהירות כלפי חברה שיש לה זכויות ברכב כאשר היא תופסת את רכב החברה לצורכי חקירה. בית המשפט גם קבע כי המשטרה הייתה יכולה וצריכה לצפות את הנזקים שייגרמו לחברה לאור העובדה שהחברה התריעה בפני המשטרה כי היא משלמת מדי חודש תשלומים עבור הרכב, ולאור פניותיה החוזרות ונשנות של החברה לשחרור הרכב.
מכאן פנה בית המשפט לשאלתו השנייה שהינה האם המשטרה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי החברה? גם על שאלה זו השיב בית המשפט בחיוב. אמנם, המשטרה הסכימה להחזיר לחברה את הרכב, אך בכפוף לתנאים מגבילים בשימוש ברכב. הטלת תנאים אלו אינה מהווה אמצעי מידתי וסביר בנסיבות העניין, שכן תנאים אלו מגבילים את החברה באופן שאינה יכולה לעשות בו כל שימוש, קבע בית המשפט.
בית המשפט ציין כי המשטרה הייתה צריכה להחזיר את הרכב לחברה מיד עם סיום החקירה והבדיקות, ולא לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, והעובדה שאחד מעובדיה של החברה הואשם בהליך פלילי לא מטיל על החברה אחריות בגין הנזקים שנגרמו לה.
בהתאם לכך פסק בית המשפט כי על המשטרה לשלם פיצויים לחברה בגין התקופה שבה החזיקה שלא כדין ברכב, כלומר לאחר שסיימה את הבדיקות והחקירה. ת"א (חדרה) 3993/07 חברת נקסטקום בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק דין מיום 2.7.09, לתובעת – עו"ד מנור).
לפסק הדין חשיבות רבה לציבור היבואנים, שכן רשות המכס מעכבת לעיתים שחרור טובין מפיקוחה עד לעריכת בדיקות מטעמה. במקרים שבהם הבדיקות נמשכות מעבר לזמן סביר (הנקבע לפי נסיבותיו של כל מקרה), קמה ליבואן זכות תביעה לפיצוי בגין נזקיו.
נציין כי פסק דין בעל ניתוח דומה ניתן בסוף שנת 2007 על ידי בית משפט השלום בראשון לציון. דובר שם בשופל שהמשטרה החזיקה בו ארבעה חודשים מבלי לבדוק אותו ורק לאחר מכן החזירה אותו לבעלים. בית המשפט קבע כי: "גישה לפיה תוטל אחריות בנזיקין כאשר תפוס מוחזק בידי המשטרה פרק זמן בלתי סביר מתיישבת גם עם חוקי היסוד בכלל ועם מעמדה החוקתי של זכות הקניים בפרט, המחייב מציאת איזון הולם בין מתן חופש פעולה למשטרה לחקור חשדות לעבירות לבין מזעור הפגיעה בזכות הקניין הנגרמת עקב אותן חקירות". אלא שבאותו מקרה לא נקבע פיצוי לתובעות שכן לא הוכיחו כראוי את הנזק שנגרם להם. ראו במאמרנו שפורסם כאן:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1045&CategoryID=239&Page=1
עדכוני מכס ורגולציה
