עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לפני זמן לא רב, בסוף חודש נובמבר 2014, אימצה הממשלה את המלצות דו"ח הוועדה להגברת התחרותיות והסרת החסמים ביבוא בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה מר עמית לנג ("דו"ח ועדת לנג").
הממשלה הטילה על שר האוצר, שר הכלכלה וכל רשות מוסמכת אחרת המופקדת על מתן אישורי/ רישיונות יבוא, להגיש לה בתוך 6 חודשים, תכנית עבודה לגבי תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך ניסיון להקל ולשפר את תהליכי הרגולציה הכרוכים ביבוא.
במבט ראשון, מדובר בהחלטה שמביאה עמה בשורות לציבור היבואנים ובסופו של דבר, גם לציבור הצרכנים, שכן לפי ההחלטה קיים רצון להקל על תהליכי היבוא ולייעל אותם.
יחד עם זאת, במבט מעמיק יותר, מבינים כי ההחלטה כוללת חריגים רבים שנתונים לשיקול דעת רחב, באופן שעשוי לסכל את הרצון להקל על היבוא. אותם חריגים עשויים גם להוות כר פורה לפעילות של שדלנים (לוביסטים) שונים ולשיקולים בלתי ענייניים שעשויה לקחת בחשבון הרשות המוסמכת, בטרם תתקבל ההחלטה.
למשל, לפי דו"ח ועדת לנג, יבואנים יידרשו להגיש הצהרה על עמידת המוצרים בדרישות חוקיות היבוא, במקום לקבל אישורים או רישיונות ממשרדי ממשלה. לכאורה, מדובר בהקלת הנטל המוטל על יבואנים, שכן תהליך קבלת אישורים או רישיונות ממשרדי ממשלה אורך זמן רב וגם כרוך בתשלום.
יחד עם זאת, באותה נשימה נאמר כי במקרים בהם סברה הרשות המוסכמת שקיימת הסתברות גבוהה לפגיעה בבטיחות או בבריאות או באיכות הסביבה, היא תוכל לדרוש דרישות נוספות כתנאי ליבוא מעבר לאותה הצהרה. לדעתנו, מדובר בהחמרה שגבולותיה לא ברורים שכן מדובר במתן שיקול דעת רחב באופן שעשוי לעורר ויכוחים ולהביא לסיכול הרצון להקלת תהליכי היבוא. עשויים להתעורר ויכוחים מהי הסתברות גבוהה ומהי הסתברות שאינה גבוהה, אילו מוצרים עשויים לפגוע בבטיחות בבריאות ובאיכות הסביבה, ואילו לא, ועוד ועוד כיד הדמיון.
כמו כן, לפי דו"ח ועדת לנג נאמר כי קיימת כוונה לבצע התאמה של דרישות חוקיות היבוא השונות למצב המקובל במדינות המפותחות בעולם, באופן שיקל על התנהלות היבואנים. למשל, בישראל קיים תקן ייחודי למיטות לתינוקות שאינו מאפשר שיווק של מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית אך לא עומדים בתקן הישראלי. המצב דומה גם בתחום מוצרי התעבורה, מוצרי חשמל, ועוד. מצב זה חוסם תחרות במוצרים אלה ומביא לייקור המוצרים הנמכרים בישראל לצרכן הסופי.
כמו כן, בדוח נאמר כי תקן ישראלי 1071 אוסר לסמן על גבי משקה קל שאחוז הפרי בו נמוך מ-10%, איור של פרי, בעוד אין דרישה מקבילה כזו בעולם, וגם בישראל אין איסור דומה בסימון יוגורטים או משקאות אלכוהוליים.
דוגמא נוספת היא תקן ישראלי 284 האוסר לסמן חלב סויה וחלב שקדים במילה "חלב", היות והתקן מאפשר שימוש במילה חלב רק לחלב פרה, ואין דרישה מקבילה כזו בעולם.
בדוח נאמר עוד כי כאשר דרישות היבוא והתקינה של הרשויות בישראל אינן תואמות דרישות בינלאומיות, הדבר לא מאפשר ליבואנים להסתמך על בדיקות מעבדה מחו"ל ומחייב אותם לבצע התאמה לקווי הייצור שלהם, באופן שמייקר בסופו של דבר את המוצר לצרכן.
ההמלצה שניתנה היא שיש לבדוק האם קיימות דרישות רגולציה שהן ייחודית למדינת ישראל, ולאחר מכן לבטל אותן כדי שיעלו בקנה אחד עם הדרישות הבינלאומיות.
מצד שני, נאמר בדו"ח כי כל רשות מוסמכת המעוניינת להשאיר את דרישות חוקיות היבוא שלה, למרות שהן אינן תואמות למקובל בעולם, נדרשת לנמק זאת בכתב ולאחר מכן העניין יישקל. שוב, העובדה שניתנת לרשויות האפשרות לחרוג מן המקובל בעולם, עשויה להביא לכר נרחב לפעילות לוביסטים ולשיקולים בלתי ענייניים בהשארת דרישות חוקיות יבוא כאלה או אחרות.
בשורה התחתונה, למרות שהחלטת הממשלה צועדת בכיוון נכון ומשדרת רוח חיובית של פתיחת השוק לתחרות והקלת תהליכי היבוא, לדעתנו, עוד ארוכה הדרך.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.