עו"ד גיל נדל, רו"ח )משפטן( עמית זומר
שיטת תשלום נפוצה בסחר הבינלאומי היא תשלום באמצעות אשראי דוקומנטרי. על פי הדין, עסקת אשראי
דוקומנטרי היא "עסקת מסמכים" המנותקת מעסקת היסוד. כך, כל טענה שיכול להעלות מי מן הצדדים ביחס
לעסקת היסוד- מכירת הטובין, לא יכולה בדרך כלל למנוע את עסקת האשראי הדוקומנטרי, קרי העברת הכספים.
יחד עם זאת, קיים חריג הידוע בשם "חריג המרמה", אשר מאפשר בנסיבות חריגות למנוע העברת כספים של
אשראי דוקומנטרי בשל מרמה הקשורה בעסקת היסוד.
נשאלת השאלה מה תיחשב כ"מרמה חמורה" והיכן עובר קו הגבול בין אי-התאמה בסחורה שסופקה, לבין מרמה
חמורה?
לאחרונה, דחה בית המשפט השלום בחיפה במעמד צד אחד בקשת יבואן למניעת חילוט של מכתב אשראי
דוקומנטארי, על פיו תשולם תמורת סחורה ליצואן אורז מתאילנד בטענה כי בוצעה "מרמה חמורה" מצד יצואן
האורז.
בית המשפט קבע כי לא כל אי-התאמה בסחורה שהגיע לישראל, לעומת הסחורה שהוזמנה, תיחשב כ"מרמה
חמורה" אלא רק סחורה שהיא חסרת ערך כלכלי לחלוטין, וזהו אינו המקרה.
עובדות המקרה:
בין היבואן ליצואן שררו יחסי עבודה, כאשר אין מחלוקת כי היצואן סיפק בעבר סחורה ליבואן זה, בלא דופי.
הטענה מתייחסת רק למשלוח האורז האחרון – אורז יסמין לבן תאילנדי 011%
AAA . היבואן לא הלין על כך
שהמשלוח לא סופק או שסופק באיחור, אלא שהוא לא תואם את ההזמנה, בצבע בריח ובטעם. היבואן שלח
דגימות מן המשלוח למעבדה גרמנית, ולפי התוצאה, התברר כי רק 62% מהאורז במשלוח שסופק תואם את
ההזמנה, ו- 62% של האורז הנו אורז אחר, שלא ידוע בסוגו ומינו.
מדובר, אם כן, במחלוקת על איכות הסחורה. בשים לב לטיב הפגם – טען היבואן כי מדובר למעשה בסחורה שאינו
יכולה למכרה ולכן אין לה ערך כלכלי מבחינתו.
לכן, טען היבואן ל"מרמה חמורה" בסחורה שסופקה, שמצדיקה את מניעת העברת כספי האשראי הדוקומנטרי,
והגיש בקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד )מבלי לקבל את עמדת היצואן(.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי הגישה המקובלת גורסת שרק מרמה המשמיטה כליל את הבסיס המסחרי של חוזה המכר, על
ידי כך שהמוכר שלח במקום סחורה חומר חסר כל ערך כגון פסולת או אבנים או שלא שלח סחורה כלל, מצדיקה
היענות לבקשה לעיכוב התשלום באשראי דוקומנטרי.
בית המשפט ציין בכל מקרה אחר יהא על הקונה להגיש תביעה נגד המוכר על יסוד עסקת המכר עצמה, במנותק
מעסקת האשראי הדוקומנטרי.
בית המשפט ציין כי על הטוען טענת מרמה חמורה רובץ הנטל להוכיח כי הטובין שסופקו במסגרת עסקת היסוד
הנם חסרי ערך.
במקרה הנוכחי, נקבע כי היבואן לא צירף חוות דעת כדי להמחיש את טענתו כי אין לאורז כל ערך כלכלי אפשרי,
בארץ או בחו"ל, או כי לא ניתן בעלות מסוימת לסנן ולהפריד בין האורז שהוזמן לאורז מן הסוג השני, וכיוצ"ב.
לאור העובדה כי היבואן לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח את ערכו האפסי של האורז, הבקשה נדחתה במעמד צד
אחד, ללא שמיעת עמדת היצואן, אך ללא צו הוצאות.
]ת"א )שלום חיפה( 86014
-10-08 חב' אלמשהדאוי למסחר ושיווק בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח',
החלטה מיום 62.0.08 , בפני כבוד השופט יואב פרידמן[.
הערות:
מן ההחלטה ניתן להתרשם כי בית המשפט נקט בגישה שמרנית המכבדת את חשיבות עיקרון העצמאות של מכתב
האשראי הדוקומנטארי. ניכר מהחלטת בית המשפט כי לשם מניעת מימוש הכספים, נדרש מקרה חריג במסגרתו
חייב המבקש להוכיח ולהמחיש ללא כל צל של ספק תוך עמידה ברף הוכחה גבוה, כי אכן בוצעה "מרמה חמורה"
המחייבת את אי כיבוד כתב האשראי, ולא די בהוכחת אי-התאמה בסחורה שיובאה לעומת מה שהוזמן, אלא יש
צורך להוכיח שלסחורה אין שום ערך כלכלי.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
. ו/או בטלפון 90
-8940484 Gill.Nadel@goldfarb.com במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
עדכוני מכס ורגולציה
